חדשות

בשוק משפטי תחרותי מאי פעם, בו קבלה לעבודה איננה דבר מובן מאליו, עבודה סטודנטיאלית הופכת מצורך כלכלי לפקטור חשוב בקריירה העתידית. כדאי לבחון את השוק באופן מתמיד, להיות עם האצבע על הדופק, להתעדכן בקבוצות פייסבוק, בהכוון התעסוקתי של מוסד הלימודים ולהתעניין במשרות מול חברים ומכרים

"מדוע עליי לעסוק בקריירה שלי" ישאל הסטודנט, "ולא להקדיש זמן ללימודים כעדיפות ראשונה"? ובכן, בעולם אידיאלי ייתכן וכך היה הדבר. ואולם, כשעסקינן בשוק המשפטי הצפוף ביותר בעולם, עם למעלה מ-60,000 עורכי דין מוסמכים,  נראה כי אין מנוס לסטודנטים של היום מלהתעסק בנושא קריירה ותעסוקה כבר במהלך הלימודים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לפיתוח קריירה אין מועד ב' וקורס מבוא לקריירה משפטית צריך להיות קורס חובה, במסגרתו ייחשפו הסטודנטים לאפשרויות התעסוקה המשפטיות והאחרות העומדות בפניהם במהלך ולאחר התואר. הבעיה היא שקורס כזה לא קיים באף סילבוס, ובאף פקולטה למשפטים, וזו בעיה גדולה.

זה נכון שאוניברסיטאות ומכללות מסוימות מקיימות סדנאות והרצאות העוסקות בנושא ההתמחות המשפטית, אך אלו בדרך כלל צרות מכדי להכיל את הדילמות הקשות איתן מתמודדים סטודנטים למשפטים כגון: האם לעבוד במהלך התואר או להתמקד בלימודים? אילו אפשרויות תעסוקה עומדות בפניי? כיצד נראה השוק המשפטי אליו אצטרף עם סיום התואר?

ציונים זה לא הכול

למבקשי הקריירה המשפטית, ציונים היו ונותרו הפרמטר הבולט ביותר בכרטיס הביקור הסטודנטיאלי. בעולם תחרותי כמו עולם המשפט, ממוצע הציונים משמש לעריכת סינון ראשוני בין הטובים לטובים פחות, ועשוי להשפיע בין קבלה להתמחות לדחייה מנומסת.

ישנו הבדל משמעותי בין ממוצע 80 לממוצע 85, או בין 85 ל-90. אך למטה מכך, להבדלים של 2-3 נקודות, ולעתים אף 4, תהיה משמעות מינורית, אם בכלל.

לא פחות חשוב מציונים, הוא נושא "מיתוג הציונים". תשאפו ככל האפשר להשיג או לשמר סמלי סטאטוס המרמזים על הצטיינות – "מלגת הצטיינות", "הצטיינות דיקן", "קליניקה למצטיינים" וכדומה.

עם זאת, ציונים זה לא הכל. כשתעברו את רף הציונים ותגיעו לראיון, יתעניינו המראיינים לגבי הפעילות החוץ-אקדמית שלכם: מה עשיתם כשלא ישבתם בהרצאות ופתרתם מבחנים? האם צברתם ניסיון תעסוקתי? התנדבתם למען הקהילה? צברתם ידע משפטי ייחודי?

השאלה  הקשה ביותר לסטודנט היא האם לעבוד בזמן התואר, ובעיקר – במה. מחד, עבודה לא תובענית, או ויתור כללי על עבודה, יעמידו לרשות הסטודנט זמן פנוי רב יותר כדי להשקיע בלימודים ולשפר ציונים, לעתים עד כדי הצטיינות.

מאידך, ברוב המקרים עבודה סטודנטיאלית היא ממילא מחויבת המציאות כצורך כלכלי - נכון לשנת 2015 –  81% מהסטודנטים עובדים (לרוב בתפקידים שירותיים כמו ברמנים, מלצרים וכו') - ולעתים אף עשויה לשנות את מסלולו התעסוקתי של הסטודנט, עד כדי שינוי מסלול חייו.

עבודה משמעותית עשויה להקנות יתרון משמעותי בקבלה להתמחות, ככל שיש קשר בין השניים.

לשואפים להתמחות בתחום ההייטק מומלץ לחפש עבודה סטודנטיאלית בסטארט-אפ; לחולמים על קריירה בליטיגציה כדאי למצוא משרה חלקית במערכת בתי המשפט, וכן הלאה.

לסטודנטים שאינם מעוניינים בהכרח בקריירה משפטית, עבודה סטודנטיאלית משמעותית היא משהו שלא תרצו לפספס. בחינת כיווני קריירה אלטרנטיביים בשלב מוקדם עדיפה עשרות מונים על פני "בריחה" מהתחום המשפטי אחרי ביצוע ההתמחות, כשאין באמתחתכם תכנית או כישורים התומכים בכך.

לא לזלזל בטרום התמחות

אחד המסלולים העומדים לרשות הסטודנט לקידום קריירה משפטית הוא טרום התמחות. מדובר במשרה האורכת בדרך כלל בין שנה לשנתיים ובמסגרתה הסטודנט משתלב במשרד עורכי דין, ומבצע עבודה הנעה על הספקטרום שבין אדמיניסטרציה לבין עבודה משפטית טהורה. מומלץ לשקול זאת בכובד ראש.

מחד, לטרום התמחות יתרונות בלתי מבוטלים: רכישת ניסיון והבנה משפטית שאינם נרכשים במהלך התואר; סיוע בקבלה עתידית להתמחות באותו המשרד, וייתכן גם במשרדים מתחרים העוסקים בתחום; רכישת היכרות בלתי-אמצעית עם תחום עריכת הדין, וגיבוש דעה אישית על המקצוע ומידת ההתאמה והרצון לעסוק בו. 

עם זאת, במציאות לא הכול וורוד. השכר ברוב המשרדים הינו נמוך יחסית, עד כדי שכר מינימום. טרום התמחות ממלאת את חיי הסטודנט בעבודה משפטית, עד כדי יצירת שחיקה. כניסה להתמחות, המאתגרת בפני עצמה, לאחר תקופה ארוכה כטרום מתמחה, איננה דבר פשוט. במקרים מסוימים, חלק מן המשרדים רוצים "לעצב" את המתמחים שלהם ולכן עלולים לגלות התנגדות מסוימת לסטודנט אשר "גדל" במשרד אחר.

אור בריגה הינו יועץ ליגל מרקטינג במשרד Robus