הרכב של 3 שופטי בג"ץ דחה שתי עתירות שתקפו את הרפורמה, שנחקקה במסגרת חוק ההסדרים ובמרכזה הקמת "רשות חשמל מאוחדת" שתמזג לגוף אחד את רשות החשמל, ואת המחלקה הרלוונטית במשרד האנרגיה
בית המשפט דחה את הטענות בנוגע לפגמים חוקתיים שנפלו בהליך החקיקה, לרבות הטענות נגד החקיקה במסגרת חוק ההסדרים, והוסיף כי סעיפים מסוימים בפרק אינם מהווים חקיקה פרסונאלית שנועדה להעביר את חברי רשות החשמל ואת העומדת בראשה מתפקידם, עקב התנגדותה של רשות החשמל למתווה הגז. השופטת אסתר חיות ציינה כי העובדה שהרפורמה נחקקה במסגרת חוק ההסדרים היא לבדה אינה מהווה פגם היורד לשורש ההליך המצדיק התערבות. עוד הוסיפה חיות כי בשנים האחרונות ניכרת מגמה לצמצום משמעותי של תיקוני חקיקה באמצעות חוק ההסדרים, והביעה תקווה שמגמה זו תימשך.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
החל מאמצע שנות העשרים ובמשך כשבעים שנה הייתה חברת החשמל בעלת הזיכיונות הבלעדיים במדינת ישראל לייצור החשמל, הולכתו, חלוקתו ומכירתו. הזיכיונות ניתנו לה על ידי המנדט הבריטי וקיבלו תוקף סטטוטורי בפקודת זיכיונות החשמל. על-מנת להסדיר את מבנה משק החשמל לאחר תום תקופת הזיכיון, מינו שרי האנרגיה והאוצר בתחילת שנות התשעים ועדה שהמליצה בין היתר על הקמתה של רשות עצמאית שתפקח על תעריפי החשמל.
בעקבות האמור מונה צוות מקצועי שיבחן את היערכותו של משרד האנרגיה לארגון מחדש של משק החשמל ואף הוא המליץ על הקמתה של רשות עצמאית. בהתבסס על האמור, החליטה הממשלה במאי 1995 להטיל על שרי האנרגיה, האוצר והמשפטים להביא לאישור הצעת חוק למבנה משק החשמל אשר יחליף את פקודת זיכיונות החשמל המנדטורית. שנה לאחר מכן נחקק חוק משק החשמל, בו עוגן מעמדה של רשות החשמל ובהמשך הוקנתה לה סמכות להעניק רישיונות לפי חוק משק החשמל ולפקח על מילוי התנאים שנקבעו בהם.
רשות חשמל מאוחדת
ביולי 2015 פרסם משרד האוצר את טיוטת הצעת תקציב המדינה הדו-שנתי ובה הצעות החקיקה האמורות להיכלל בחוק ההסדרים. אחת ההצעות נגעה לרפורמה ברשות החשמל ולפיה הוצע להקים במשרד האנרגיה "רשות חשמל מאוחדת" שתמזג לגוף אחד את רשות החשמל ואת המחלקה הרלוונטית במשרד האנרגיה. גוף זה, כך הוצע, יפעל בהתאם למדיניותו של שר האנרגיה ולמדיניות הממשלה בתחומי משק החשמל.
בהמשך, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק תקציב המדינה ולצדה בין היתר הצעת חוק ההסדרים שכללה רפורמה מצומצמת יותר. הצעות החוק אושרו בקריאה ראשונה ובהמשך הוחלט להעביר את פרק החשמל לדיון בוועדה מיוחדת. בסופו של יום אושר פרק החשמל בוועדה וכשבועיים לאחר מכן אושר חוק ההסדרים בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ועמו הרפורמה ברשות החשמל.
העתירות לבג"ץ הוגשו על ידי התנועה לאיכות השלטון ועל ידי מי ששימש כיועץ לרשות החשמל עד חודש יולי 2015. הטענות העיקריות שהועלו היו לפגמים חמורים בהליך חקיקת הרפורמה, היורדים לשורשו של עניין ונגד "סעיפי ההדחה" ברפורמה, המובילים לדעת העותרים הלכה למעשה להפסקת כהונתם של חברי רשות החשמל והעומדת בראשה ומהווים חקיקה פרסונאלית ופסולה.
השופטת אסתר חיות קבעה כי דין העתירות להידחות. לדעת השופטת חיות, יישום אמות המידה שהותוו בפסיקה לביקורת שיפוטית על הליכי חקיקה מוביל למסקנה כי לא נפל פגם היורד לשורשו של עניין בחקיקת הרפורמה ברשות החשמל המצדיק את התערבותו של בית המשפט. צוין, כי הטענה שעצם חקיקת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים מהווה פגם מהותי משום שמדובר בהליך חפוז ומזורז הועלתה לא אחת לאורך השנים, ואף שבית המשפט לא חסך את ביקורתו ממתכונת זו נפסק באופן עקבי כי עצם העברת תיקון חקיקה באמצעות חוק ההסדרים אינו מהווה פגם היורד לשורש העניין ואינו מקים עילה עצמאית לביטול החקיקה.
עוד דחתה חיות את הטענה כי חקיקת הרפורמה במסגרת חוק ההסדרים פגעה "אנושות" בזכות ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה. הוזכר, כי הוועדה המיוחדת דנה במשך חמש או שש ישיבות ברפורמה בהשתתפות פעילה של גורמים שונים ובהם חברי כנסת, נציגי ממשלה, נציגים שונים של ארגונים חברתיים ועוד, ובמהלך אותן ישיבות ניתנו הסברים על הסעיפים השונים שמוצע לכלול ברפורמה, הוצגו הטעמים העומדים ביסודה, וכן נשמעו ההסתייגויות של הגורמים אשר התנגדו לרפורמה. מלבד האמור, התייחסה חיות לסירובו של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ איתן כבל להיענות לדרישתו של שר האנרגיה להעביר את הרפורמה
"as is" בוועדה וציינה כי מדובר בדרישה בלתי ראויה ופסולה המבקשת למעשה למנוע דיון אמיתי, ביקורתי ואפקטיבי ובכך היא חותרת תחת אחת התכליות המרכזיות שביסוד פעילותן של ועדות הכנסת. בנוסף, דרישה זו אף פוגעת בעקרון העצמאות הפרלמנטארי. נוכח האמור, סירובו של חבר הכנסת איתן כבל כיו"ר ועדת הכלכלה להיענות לאותה דרישה, היה מהלך דרוש וראוי להגנה ולשמירה על עצמאותה הפרלמנטרית ועל תפקודה התקין של ועדת הכלכלה, ואף שהעברת הדיון לוועדה המיוחדת היה מהלך בלתי ראוי, הוא אינו מקים בנסיבות העניין עילה לביטול ה"תוצר הסופי" שהתקבל.
מכאן, פנתה חיות לדון ב"סעיפי ההדחה" שנכללו ברפורמה ודחתה את הטענה כי מדובר בחקיקה פרסונאלית שנועדה להעביר את חברי רשות החשמל ואת העומדת בראשה מתפקידם עקב התנגדותה של רשות החשמל למתווה הגז. נקבע, כי למרות שאפשר להניח שייתכנו מצבים שבהם חקיקת חוק ממניע פרסונאלי עשויה להוות פגיעה ב"עקרונות היסוד של השיטה" ולהצדיק את בטלותו של דבר החקיקה, במקרה דנן לא עלה בידי העותרים להוכיח כי אכן כך.
צוין, כי טענותיהם של העותרים נסמכו בעיקר על קידומה של הרפורמה בסמיכות זמנים להתנגדות שהעלתה רשות החשמל למתווה הגז, וכי הם טענו כי המיזוג בין מינהל החשמל לרשות החשמל אינו מצדיק את הפסקת כהונתם של חברי רשות החשמל ושל העומדת בראשה. עם זאת, על אף שטענות אלה מעוררות תהיות כאלו ואחרות לגבי הצורך בפיזור חברי רשות החשמל, הן אינן מניחות תשתית ממשית לכך שביסוד הסעיפים האמורים ניצבת תכלית פרסונאלית המכוונת להפסקת כהונתם של חברי הרשות. לא זו אף זו, מי שכיהנה כיו"ר רשות החשמל ביקשה להודיע לבית המשפט כי היא אינה רואה את עצמה צד דרוש לעתירה וכי היא ממילא מבקשת לסיים את עבודתה בשירות המדינה בלא להיגרר לעימות בעל אופי אישי ביחס לנסיבות סיום העסקתה.
