חדשות

עורכי דין לא מרוצים מהחובות שהוטלו עליהם לפי צו איסור הלבנת הון, לפיהן עליהם להחתים כל לקוח לפני עסקה, אפילו קניית דירה, על טופס "הכרת הלקוח" ולהחליט אם מתן השירות כרוך בסיכון להלבנת הון או מימון טרור: "בין כל הטפסים שאנחנו ממלאים בעסקת מקרקעין עכשיו גם נצטרך לחקור לקוח כאילו היה עבריין?"

"מחייבים אותנו לבצע הערכת סיכון להלבנת הון או למימון טרור, ואם נחליט שיש סיכון אנחנו אמורים לוותר על הייצוג. קשה לנו לבצע חקירה כזאת כי לא הוסמכנו לכך. אנחנו עורכי דין, לא חוקרים פרטיים", אומר עורך דין שמתמחה במשפט מסחרי אזרחי.

צו המטיל על עורכי דין חובות לפי חוק איסור הלבנת הון פורסם בדצמבר 2014, ונכנס לתוקף בספטמבר 2015. כעבור שנה, עורכי דין רבים מוצאים את החובות שהוטלו עליהם כמיותרות וסבורים כי את החקירות שהם נדרשים לבצע ראוי שיבצעו חוקרים מוסמכים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצו, מחייב כל עורך דין הנותן שירות עסקי ללקוח לדרוש מהלקוח למלא טופס הכרת הלקוח, ולהזדהות באמצעות תיעוד מתאים. בנוסף, צריך עורך הדין לבצע הערכת סיכון ולהחליט אם מתן השירות העסקי כרוך בסיכון גבוה להלבנת הון או מימון טרור. במקרים שבהם קיים סיכון כזה עליו להימנע ממתן השירות. התיקון גם מאפשר להטיל סנקציות על משרדי עורכי דין שיפרו את הצו.

עורך דין ותיק שעוסק במקרקעין אמר: "עכשיו אני גם צריך להיות חוקר עבור המדינה?

חסרים לה חוקרים? למה אני צריך לחקור לקוח שרוכש דירה כאילו שהוא עבריין ? ועוד שגם ככה קשה להשיג לקוח, אז עכשיו אנחנו שואלים אותו שאלות חודרניות ולא נעימות".

לפי הצו, החובות הוטלו על עורכי הדין כדי למנוע מצבים של שימוש בהם מצד לקוחותיהם לביצוע פעילות של הלבנת הון ומימון טרור. הצו חל במקרים בהם עורך הדין נותן שירות עסקי ללקוח בקנייה, מכירה או חכירה לדורות של נדל"ן; קנייה או מכירה של עסק; ניהול נכסי הלקוח ובכלל זה ניהול כספים, ניירות ערך ונכסי נדל"ן וכן ניהול חשבונות של לקוח בתאגיד בנקאי;  קבלה, החזקה או העברה של כספים לצורך הקמה או ניהול של תאגיד והקמה או ניהול של תאגיד, עסק או נאמנות לאחר.

עו"ד דורון תמיר, המתמחה במקרקעין ותמ"א 38 אמר בהקשר זה :"ההנחיות מחייבות אותנו להכין טפסי הכרת הלקוח וצריך לוודא שהוא לא בא עם כסף שחור ולא מלבין כספים. צריך לתאר את הפעילות של העסק, מי הצדדים וכדומה, גם במכירת דירה יד שנייה. כעורכי דין, יש לנו כל כך הרבה דברים לברר בעסקת מקרקעין – לשאול, לאמת ולהחתים, וגם ככה אנחנו נלחמים על לקוחות, לעיתים על חצי אחוז שכ"ט, אז אני צריך גם להעביר ללקוח שאלון שיגרום לו להרגיש לא בנוח? זו עבודה לחוקרים מוסמכים . אני לא בטוח שעורכי דין אמורים לעשות את זה, יש בעיה של הלבנת הון? שחוקרי הלבנת הון יעשו בדיקות, יקבלו חדר בטאבו, יצרו קשר עם הקונים ויתחקרו אותם. אני צריך לחקור את מי שעושה עסקה?  במקום שהחוקרים יאתרו מישהו שהלבין הון חוקרים את עורכי הדין אם הם עומדים בדרישות החוק, ומטילים עליהם סנקציות. גם ככה כשפותחים חשבון נאמנות בבנק אנחנו חותמים על טפסים שמטרתם לבדוק הלבנת הון. זה מעמיס עלינו וגורם ללקוח להרגיש לא בנוח בחברתנו. למה עו"ד צריך לשמש כחוקר? אנחנו לא זרוע של המשטרה ומחלקת הלבנת הון.  זה גוזל מזמננו וגם לא שהוסיפו לנו איזה סכום סמלי לעניין מילוי הטופס, זה בחינם".

במקרה של אי מילוי הטופס – סנקציות כספיות ומשמעתיות

טופס "הכר את הלקוח" שהלקוח נדרש למלא הינו בנוסח שנקבע בתוספת לצו. הטופס האמור ימולא על ידי הלקוח בעת ההתקשרות הראשונה עמו, ובאופן מצומצם יותר בעת התקשרות חוזרת, כמוגדר בצו. ביחס ללקוחות קיימים, להם ניתן שירות עסקי מתמשך לפני כניסת הצו לתוקף, ישנה הוראה לבצע הליך הכרת לקוח עד ליום 02.09.16.

במסגרת הטופס, נדרש הלקוח לרשום את פרטי זהותו וכן לגלות מיהו הנהנה האמיתי ברכוש שביחס אליו יינתן השירות העסקי, ומהו מקור הכספים שמשמשים לשירות העסקי. לאחר מילוי טופס הכרת הלקוח על עורך הדין לקיים הליך זיהוי, ביחס ללקוח, כמפורט בצו.

את הטפסים והניירת הרלבנטית, כולל תרשומות שערך עורך הדין במסגרת קיום ההליך, על עורך הדין לשמור במשרדו למשך חמש שנים. 

לאחר מילוי הטופס והליך הזיהוי צריך עורך הדין לבצע הערכה בדבר הסיכון שלקוחו מבקש להלבין הון או לממן טרור. הבחינה תעשה על בסיס הטופס והמסמכים שהציג הלקוח, וכן על בסיס פרסומים רשמיים. בנוסף יש לבדוק אם הלקוח מופיע ברשימת פעילי טרור וכן על פי רשימת קריטריונים מחשידים המכונים "דגלים אדומים".

למשל - כשהלקוח הוא ממדינות שהוגדרו כמדינות בסיכון בתוספת לצו, או עושה עסקים במדינות אלה; כשהלקוח מבצע עסקאות בסכומים ניכרים המשולמים במזומן או מבצע עסקאות הנעדרות היגיון עסקי; כשהלקוח מבצע עסקאות עם גורמים עבריינים מוכרים; כשהלקוח מסרב למסור פרטים בהתאם לצו, וכיו"ב.

כאשר אחד מהקריטריונים מתקיים, או כאשר מתעורר חשד בגלל סיבה אחרת, צריך להתעורר חשש בלבו של עורך הדין שהלקוח מהווה סיכון להלבנת הון או מימון טרור. אם הוא סבור כי הסיכוי להלבנת הון הגלום בשירות הוא גבוה, עליו להימנע ממתן שירות ללקוח. 

הגוף הממונה על ביצוע הביקורת על עורכי הדין הינו "הממונה על נותני שירות עסקי" במשרד המשפטים. לממונה יש סמכות, באמצעות מפקחים מטעמו, לפנות למשרדי עורכי דין, לדרוש מסמכים מרחוק בפקס, בדואר או במייל, ואף לבצע ביקורת פיזית במשרד עורך הדין, זאת במקרים בהם מתעורר אצלו חשש להפרת הוראות החוק או הצו. במקרה האחרון יכול עורך הדין לבקש כי נציג של לשכת עורכי הדין יהיה נוכח בביקורת.

מקרים של אי מילוי הטופס, אי שמירתו כנדרש, מילויו באופן לקוי או אי שיתוף פעולה עם הממונה, עלולים להביא להטלת עיצומים כספיים על עורך הדין. בנוסף, ככל שיעלה חשש לביצוע שירות עסקי אשר יש בו סיכון גבוה להלבנת הון או למימון טרור, יוכל הממונה להעביר את המידע ללשכת עורכי הדין, אשר תבחן העמדה לדין משמעתי של עורך הדין שנתן את השירות העסקי.