בימים אלה הואשמה נערה בת 16 שהעתיקה מהנייד של חברתה את תמונותיה בהלבשה תחתונה והפיצה אותן לתלמידים בכיתה. כדי להילחם בתופעת הפצת תמונות של קטינים ברשת נדרשת גם החמרת הענישה של העבריינים לפי חוק למניעת הטרדה מינית, וגם פגיעה משמעותית "בכיס" של המעוולים מכוח העוולה האזרחית שקובע החוק
בימים אלה הוגש כתב אישום נגד נערה בת 16, שהעתיקה מהנייד של חברתה את תמונותיה בהלבשה תחתונה והפיצה אותן לתלמידים בכיתה. הנערה מואשמת בהטרדה מינית, חדירה לחומר מחשב שלא כדין ושיבוש הליכי חקירה.
למרבה הצער, אנו עדים להתפשטות התופעה המכוערת של הפצת תמונות אינטימיות של קטינים ברשתות השונות. חלק מהמקרים אף הסתיימו בהתאבדות של בני נוער, בארץ ובעולם, לאחר שתמונות אינטימיות שלהם הופצו ברשת.
לפי החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח – 1998, הטרדה מינית כוללת גם פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל את האדם או לבזותו, ולא ניתנה הסכמתו לפרסום, (סעיף 3 (5א) לחוק).
לפי החוק, המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(5א), דינו כדין הפוגע במזיד בפרטיות זולתו כאמור בסעיף 5 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, כלומר עבירה שעונשה 5 שנות מאסר.
עוד קובע החוק, כי הטרדה מינית היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק בגינה פיצוי בסך של 120 אלף שקל (קרן) ללא הוכחת נזק.
בנוסף לחוק למניעת הטרדה מינית, הרי אם מדובר בהחזקת והפצת חומר תועבה – יישא באחריות פלילית לא רק מי שפרסם את התמונות לראשונה, אלא גם כל מי שמחזיק פרסומים אלה או צורך אותם. חוק העונשין קובע עונש של 5 שנות מאסר למי שמפרסם פרסום תועבה ובו דמותו של קטין (סעיף 214 (ב) לחוק העונשין), ועונש של שנת מאסר למי שמחזיק ברשותו פרסום תועבה ובו דמותו של קטין או למי שצורך פרסום כזה גם בלי להחזיק בו (למשל כאשר הצפייה בחומרים אלו נעשית דרך רשת האינטרנט בצפייה ישירה, שאינה כרוכה בהורדה מהאינטרנט ושמירה במחשב - סעיף 214 (ב3) לחוק העונשין).
יש לזכור, כי גיל האחריות הפלילית הוא 12 שנים, והנה, למרות שהמחוקק הישראלי החמיר בעבירות אלה ככל שהן מתייחסות לקטינים, אנו נחשפים לעתים קרובות מאוד למקרים של פרסום והפצת תמונות עירום של בני נוער, על ידי חברים לכתה, חברים לשעבר ואחרים.
כיצד בכל זאת ניתן למנוע את התופעה? ראשית, ה"מלחמה" במחזיקים ומפיצים תצלומי או סרטוני עירום אינה יכולה לעצור בשלב החקיקה. על מנת שמלחמה נחוצה זו תהא אפקטיבית, יש צורך להחמיר בפועל בעונשם של עוברי עבירות אלה. ככל שעונשי המאסר בפועל יהיו גבוהים יותר – ירתיע הדבר את העבריינים הפוטנציאליים.
שנית, ניתן "לתקוף" תופעה זו גם במישור העוולה האזרחית. כאמור, הטרדה מינית מהווה גם עבירה פלילית וגם עוולה אזרחית, וככזו היא עשויה להביא לפיצוי כספי ניכר של הקורבן.
במישור הפלילי, נחוצה החמרת הענישה של העבריינים, ובמישור האזרחי נחוצה פסיקת סכומי פיצוי נכבדים נגד המעוולים.
צריך לזכור, שהנזק לקורבנות הינו עצום ורב. האינטרנט מעצים את הפגיעה בקורבנות. התמונות מועלות בתוך שניות, והמידע זורם ברשת בתוך רגעים, כאשר אין כל אפשרות לאתר ולהשמיד אי פעם את העותקים המביכים, המגיעים לכל רחבי העולם.
החמרת הענישה וסכומי הפיצוי הגבוהים יעבירו מסר, לפיו הרשת החברתית איננה כסות לביצוע מעשים אלה. אכסניית הרשת החברתית אינה "מקפיאה" את חוקי המדינה. השימוש במחשב הביתי אין בו כדי להכשיר פעולות אסורות, לרבות פרסום חומרי תועבה וצריכתם. כאשר יהא ברור שכל פעילות וירטואלית פוגענית עלולה לגרור אחריה השלכות כבדות – יחשבו העבריינים והמעוולים פעם נוספת.
עורכי הדין ורד כהן ורענן בר-און עוסקים בדיני משפחה ודיני ביטוח ונזיקין, כולל רשלנות רפואית.
