ביהמ"ש קבע כי חומרת המעשים והפגיעה בערכים המוגנים מתעצמת עוד יותר לנוכח העובדה שמדובר ברואה חשבון, אשר ניצל את האמון שניתן בו ועשה שימוש הן בכספי לקוחותיו והן במנגנון מס הכנסה על מנת להסוות את מעשי הגניבה באופן מתוחכם וסדרתי במשך כמעט עשור
בית משפט השלום בנתניה גזר 30 חודשי מאסר בפועל על רואה חשבון שהורשע בגניבת כספים מ-20 מלקוחותיו, בהם קשישים ניצולי שואה, בהיקף של כ-2 מיליון שקל.
הנאשם, זאב ברנד, הורשע על פי הודאתו בריבוי עבירות של עבירות גניבה בידי מורשה, וכן בעבירות של השמטת הכנסה ומסירת דוחות לא נכונים בלא הסבר סביר במטרה להתחמק ממס.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופט עוז ניר נאוי ציין כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות המבוצעות בידי בעלי מקצועות חופשיים, כגון עורכי דין ורואי חשבון, המנצלים את הכוח אשר מקצועם מעניק להם, כדי לשלוח יד בכספי לקוחותיהם. כך אף נקבע בפסיקה לא פעם כי על מדיניות הענישה לשקף את הסכנה הגדולה בעבריינות הכלכלית המתוחכמת, שאינה נובעת מרקע של דחק ומצוקה כלכלית קיומית, אלא באה דווקא ממקור של כוח ושררה, תחכום והשכלה ונכונות לנצל את חולשתו וחוסר האונים של הזולת כדי להאדיר כוח ועוצמה כלכלית.
במקרה זה, קבע השופט, מדובר ברואה חשבון אשר לא היסס ליטול מכיסם של לקוחותיו, בהם אף קשישים וחלשים, וניצל את היעדר בקיאותם והבנתם ואת אמונם. על כן, יש להשית עליו עונש של מאסר בפועל לתקופה משמעותית וכן קנס בסכום משמעותי. זאת, לדעת השופט, "הן משיקולי הרתעה והן מן הכורח לבטא את סלידת הציבור מהתנהלותם של בעלי המקצועות החופשיים המועלים באמון".
השופט הוסיף כי נוכח נסיבות העניין, יש למנוע מצב שבו עבירות המס תיבלענה בעבירות הגניבה, אפילו אם אלו התבצעו יחד. "אין מדובר בענייננו בעבירות המשלימות זו את זו", קבע השופט", כי אם בעבירות הדורשות הבחנה ואבחנה. "כך, מקובלת עלי טענת המאשימה כי אילו היה מוכיח הנאשם כי ההפקדות שביצע היו מקובלות על לקוחותיו, ולא נעשו על דרך הגניבה, עדיין היו עומדות בפני עצמן, עבירות המס אשר ביצע במשך 9 שנים תמימות. לנאשם אף הייתה האפשרות, ודאי כרואה חשבון, לדווח על הכנסות אלה.
השופט עמד על חומרתם של המעשים שבהם הורשע הנאשם וקבע כי חומרת המעשים והפגיעה בערכים המוגנים מתעצמת עוד יותר לנוכח העובדה שמדובר ברואה חשבון, אשר עשה שימוש הן בכספי לקוחותיו והן במנגנון מס הכנסה על מנת להסוות את מעשי הגניבה. "אכן, כטענת ב"כ המאשימה, אין מדובר בנותן שירותים שלא הוציא חשבונית או עבד ב'שחור', אלא מדובר ברואה חשבון אשר 'זיהם', כטענת המאשימה, את הנהלת החשבונות שלו ושל לקוחותיו דרך מנגנון התשלומים של רשויות המס וכל זאת במשך כמעט עשור", הדגיש השופט. "הנאשם פעל באופן סדרתי ויזום, ביצע לא פחות מ-215 עבירות גניבה, ומסר תשעה דוחות כוזבים לרשויות מס הכנסה, ועשרות דוחות כוזבים לרשויות מס ערך מוסף".
לקולא התחשב השופט בעובדה שחלק מהכספים שגנב הנאשם הוחזרו לקורבנותיו, את הודאתו, את תרומתו לקהילה ואת מצבו הבריאותי בעשור השמיני של חייו. בעניין האחרון הבהיר השופט כי מצב בריאותי אינו יכול למלט את הנאשם ממאסר מאחורי סורג ובריח, במיוחד כאשר במקרה זה לא הוצגו ראיות המלמדות כי עונש מאסר עלול לקצר בצורה ניכרת את תוחלת חייו, כפי שמורה ההלכה בדבר התחשבות חריגה.
הנאשם ירצה במצטבר 21 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות הגניבה ו-9 חודשי מאסר בגין עבירות המס. בנוסף, גזר עליו השופט 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, קנס כספי בסך של 100 אלף שקל ופיצוי לכל אחד מקורבנות העבירה אשר הגיש תצהיר נפגע עבירה, בסך מחצית מהכספים שנגנבו ממנו.
