חדשות

הכנסת עם בשורה לציבור ולעורכי הדין - מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, של חברת הכנסת שרן השכל. על מי יחול החוק? מי יחשב רשות ציבורית? ועל אלו גופים אזרחיים יחול החוק

מליאת הכנסת אישרה בקריאה טרומית אתמול (ד), את הצעת חוק מתן שירות באמצעות דואר אלקטרוני, התשע"ז-2017 פ/4141 של חברת הכנסת שרן השכל. בעד הצעת החוק הצביעו 56 חברי כנסת ולא היו מתנגדים. הצעת החוק תועבר לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה ראשונה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

הצעת החוק קובעת כי גופים ציבוריים המנויים בהצעת החוק ובהם :"רשות ציבורית" , מוסד רפואי, חברה ממשלתית, וכן עוסקים המנויים בחוק הגנת הצרכן שהינם; בעל רישיון כללי למתן שירותי בזק פנים-ארציים נייחים בעל רישיון כללי למתן שירותי רדיו טלפון נייד וכן בעל רישיון רדיו טלפון נייד ברשת אחרת. בעל רישיון כללי לשידורי כבלים לפי חוק התקשורת. בעל רישיון לשידורי לוויין לפי חוק התקשורת. בעל רישיון ספק גז. בעל רישיון ספק שירות חיוני. ספק מים. בעל רישיון מיוחד כהגדרתו בחוק התקשורת למתן שירותי גישה לאינטרנט. עוסק העושה עם צרכן עסקה מתמשכת בעניין שירותי רפואה. כל הגופים הנ"ל, יחויבו לאפשר לציבור לפנות אליהם באמצעות דואר אלקטרוני.

ח"כ שרן השכל יוזמת החוק מסרה בתגובה לאישורו: "העבודה שאני צריך לבקש תמיכה בחוק מעלה גיחוך. מאוד עצוב שעדין לא מאפשרים התקרות באמצעות דואר אלקטרוני. 37 מכניסת האימייל אומת הסטארט-אפ עדיין משתמשים במכשיר הפקס. האבסורד הוא שבכל משרד ממשלתי משתמשים בפקס תו מייל ובכל מקרה מגיע הפקס לתיבת המייל. למה להכריח להשתמש בטכנולוגיה שעבר זמנה? ההתעקשות בשימוש בפקס מטרטרת ובירוקרטית. שליחת מסמכים בדואר האלקטרוני מבטיחה שליחה אמינה ונוכה. המעבר יאפשר לציבור לקבל מסמכים בלי להדפיס והחיסכון בנייר יתרום לשמרה על הסביבה. הגעתי להסכמות עם כל משרדי הממשלה".

שר התקשורת איוב קרא אמר אף הוא, כי "הצעת החוק לוקחת אותנו צעד אחד קדימה ומחייבת את הגופים הציבורים לאפשר פנייה והגשת מסמכים באמצעות המייל. הצעת החוק תשנה את הממשק עם המגזר הציבורי שעד היום לעיים מסורבל ומיושן".

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב, כי  הציבור הישראלי מוצא את עצמו לא פעם במצוקה בבואו להתקשר עם גופים ציבוריים כגון רשויות מקומיות, משרדי הממשלה, המוסד לביטוח לאומי, תאגידי מים וביוב וכדומה, וכן עם תאגידים נותני שירות שונים ובהם חברות תקשורת, ספקי גז, חשמל וכדומה. המערכת הראשונה של דואר אלקטרוני הותקנה בישראל בשנת 1980. ואולם, מאז ועד היום, גופים ציבוריים וספקי שירות רבים אינם מציעים שירות באמצעות דואר אלקטרוני, ודורשים ממקבלי השירות להשתמש באמצעי תקשורת שאינם זמינים בכל בית והם יקרים לרכישה, כגון פקסימיליה. לחלופין, נותני השירות דורשים להגיע פיזית אליהם רק בשעות העבודה המקובלות, דבר שגורם למקבלי השירות להפסיד שעות עבודה. מצב דברים זה יוצר לא פעם סרבול בירוקרטי מיותר והאטה משמעותית בקבלת השירות. האטה זו גורמת לכך שצרכנים רבים מתלוננים על שאינם מקבלים שירות נאות.

נוסף על כך, רוב הגופים הציבוריים ונותני השירותים משתמשים במכשיר פקס מרכזי, שנועד לשרת בדרך כלל עשרות עובדים, ולא פעם אובדים ניירות שהגיעו באמצעות מכשיר הפקס המרכזי. כך, אם לא די בטרחה שנגרמה למקבלי השירות בדרך למציאת מכשיר פקס לצורך משלוח פנייתם, כשהם יוצרים קשר עם נותן השירות הם עשויים להיתקל בתירוץ לפיו הפקס או המכתב כלל לא התקבל.

עוד נכתב בדברי ההסבר לחוק, כי מהפכת האינטרנט הובילה לכך שלמרבית משקי הבית בישראל יש גישה לדואר אלקטרוני חינמי. השימוש בדואר האלקטרוני הוא בטוח יותר, זמין, מהיר ואקולוגי יותר, ולא דורש הוצאת כספים על ידי מקבל השירות. משלוח מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני מבטיח למקבל השירות שהמסמך אכן נשלח, תועד והתקבל. כמו כן, שימוש בדואר אלקטרוני מאפשר פרטיות מלאה בהעברת מסמכים אישיים וחסויים וידיעה מוחלטת של מקבל השירות שפרטיותו נשמרת. בעולם כזה, מקומו של הפקס מתייתר, וטוב היה לו היינו מקדימים את היום בו ייהפך למוצג מוזיאוני. בנוסף, הגישה למכשירי פקס אינה זמינה לרוב אזרחי ישראל, והופכת את קבלת השירות למסורבלת ויקרה יותר.

לפיכך, מוצע כעת כי גופים ציבוריים וכן עוסקים המנויים בתוספת השנייה לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981 (להלן – חוק הגנת הצרכן), יהיו חייבים לאפשר למקבלי השירות ליצור עמם קשר באמצעות דואר אלקטרוני, בנוסף לאמצעי ההתקשרות המותרים והמוגדרים בחוק כיום. לעניין זה, הודעה בדואר אלקטרוני תיחשב כהודעה שנמסרה והתקבלה כדין, כמו בכל אמצעי התקשרות אחר. כמו כן, מקבל השירות יוכל לדרוש מנותן השירות המעוניין לפנות אליו בכתב, שהפניה תיעשה באמצעות דואר אלקטרוני.

הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח (פ/2386/19; פ/203/20). הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת סתיו שפיר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2418/19; פ/202/20).