האגודה לזכויות האזרח: זו אינה רק הזכות של המפלגות להשמיע את מסריהן בפני הציבור, אלא גם זכות הציבור לדעת ולהיחשף לתשדירים במלואם ולא לגרסאות "מרוככות" שלהם
האגודה לזכויות האזרח עתרה שישי לבג"צ בדרישה לבטל את החלטת יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט אליקים רובינשטיין, לפסול חלקים מתוך תשדירי התעמולה של מפלגת עוצמה לישראל ומפלגת בל"ד. במסגרת העתירה טוענים עורכי הדין שרונה אליהו-חי ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח כי חופש הביטוי חשוב במיוחד בתעמולת בחירות, שנועדה לאפשר לבוחרים לקבל מידע מהמתמודדים ולגבש באמצעותו את בחירתם.
ועדת הבחירות המרכזית קיבלה שתי החלטות בעניין תשדירי עוצמה לישראל. באחת, נקבע בהסכמת המפלגה אך ללא כל נימוק כי יוסרו מתשדיר הרדיו המלים "לא מדינה ערבית, לא מדינת מסתננים" בנימוק "שיש בכך מסר של הדרת ערביי ישראל ממדינת ישראל". בהחלטה השנייה הורה השופט להשחיר שורות מתוך תשדיר בחירות לטלוויזיה: "בסכנין לא כולם משלמים ארנונה", "במזרח ירושלים יש המצפצפים על החוק", "בטייבה ובנגב יש הבונים וילות פיראטיות", בנימוק של פגיעה ברגשות. באותה החלטה הורה השופט להסיר מתשדיר רדיו את התוספת "ולא לערבים", לאחר המשפט "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל".
זו אינה ההתערבות הראשונה של השופט רובינשטיין בתכני תעמולת הבחירות. בהחלטה מוקדמת יותר הורה רובינשטיין להסיר שלטים מטעם עוצמה לישראל בהם הופיעה המלה "נאמנות" בערבית ומתחתיה "אין זכויות בלי חובות". האגודה לזכויות האזרח טוענת במסגרת העתירה כי חופש הביטוי חל גם על ביטויים בעלי אופי גזעני.
העתירה התייחסה גם לפסילת קטע מתשדיר רדיו של בל"ד שבו מושמעות מילות "התקווה" לצלילי לחן של להיט ערבי. בהחלטה ציין השופט כי בתשדיר מושמע ההמנון "באופן מעוות ומגחיך" וכי "בזיון סמלי המדינה, מדינה יהודית ודמוקרטית, אינו מקובל עלי". לטענת האגודה לזכויות האזרח, "גם סאטירה ופרודיה הן חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי. במקרה זה אפילו אין המדובר בסאטירה על ההמנון עצמו אלא על הפוליטיקאים שעושים בו שימוש".
עוד נטען בעתירה כי המבחן לפסילת ביטויים חייב להיות מחמיר במיוחד כשמדובר בתעמולת בחירות, שכן החשש מפני הסתרת מצעה ועמדותיה של רשימה המתמודדת לכנסת ערב בחירות גובר על פני החשש כי תעמולתה תסית לגזענות. לטענת האגודה, הביטויים שצונזרו אינם מגיעים לכדי "ודאות קרובה לפגיעה ממשית, עמוקה וקשה ברגשות המאזינים – פגיעה מעבר לרמת הסבולת הנדרשת בחברה דמוקרטית".
לדברי עו"ד שרונה אליהו-חי מהאגודה לזכויות האזרח, "העובדה שחלק מהסרטונים לוקים בגזענות, ראויה לכל ביקורת ציבורית, אולם להתערבות של יו"ר ועדת הבחירות אין בסיס חוקי והיא לא עומדת במבחנים להגבלת חופש הביטוי שנקבעו בפסיקת בג"ץ. אדרבה, זו אינה רק הזכות של המפלגות להשמיע את מסריהן בפני הציבור, אלא גם זכות הציבור לדעת ולהיחשף לתשדירים במלואם ולא לגרסאות 'מרוככות' שלהם".
לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "חופש הביטוי הוא הזכות להשמיע גם סאטירה ואמירות פרובוקטיביות. אמנם שידורי התעמולה ברדיו ובטלוויזיה הם כבר מזמן לא האפיק הבלעדי להיחשף לתשדירים וסביר להניח שהחלטות הפסילה רק יגבירו את החשיפה שלהם, אולם כששופט בית המשפט העליון פוגע בחופש הביטוי ללא הצדקה ממשית, הדבר מהווה תקדים מסוכן".
(בג"צ 245/13)
