התמונה שעולה מדוח הנציב על המכון לרפואה משפטית והפרקליטות שפורסם ביוני השנה היא תמונה שחורה. סמנכ"לית הפורום המשפטי לארץ ישראל, עינת קורמן, מסבירה מדוע לדעתה יש לתקן את החוק בהקדם על מנת להשיב את כוחה של הפרקליטות לממדיו הנאותים
לפני שנה חוקק חוק נציבות הביקורת על מייצגי המדינה בערכאות (נבת"ם), לאחר מאבק סוער של הפרקליטים והתפטרות צורמת של הנציבה הקודמת, השופטת בדימוס הילה גרסטל. מדובר בגוף שאמור היה לקום עם הקמת המדינה שכן לפרקליטות המדינה יש כוח בלתי מוגבל, פרט לאמות המוסר והצדק. תיקים רבים משמעותיים עוברים תחת ידיהם של הפרקליטים, חייהם של אנשים מונחים בתוך תיקים המונחים על גבי תיקים אחרים עד להכרעת הפרקליט המטפל, אבל עד לפני שנה לא היה גוף שמפקח על עבודת הפרקליטים ומוודא שאמות המוסר והצדק נשמרות.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
למען ההגינות נציין שהנציבות בוחנת את כל מייצגי המדינה בערכאות, גם את התביעה המשטרתית שמטפלת ב- 90% מכתבי האישום המוגשים מדי שנה ואפילו עו"ד שמועסקים במיקור חוץ ומייצגים רשויות מקומיות בערכאות השונות. הנציב דוד רוזן, שמונה לתפקיד לפני כשנה, השלים את עבודת הנציבה גרסטל והדו"ח הראשון שפרסם כנציב היה ביקורת על הקשר בין המכון לרפואה משפטית והפרקליטות. מתוך התיקים שבדק הנציב רוזן התברר כי ישנה תרבות ארגונית בפרקליטות הצובעת את התמונה בשחור: אין תרשומות של פגישות חשובות, מהסנגוריה הציבורית נמנעת גישה לראיות ולחומרי החקירה, אין תיעוד מסודר של ראיות ועוד. בדוחות אחרים של הנציבות התברר בנוסף כי אין יידוע של נפגעי העבירה בהליך המשפטי כפי שמחויב על פי החוק ואין יידוע של החשוד בעבירה בזכות השימוע שניתנת לו על פי חוק.
תמונה זו הופכת לקודרת יותר ככל שהנציבות עורכת עוד ועוד דוחות ביקורת. אולי משום כך הפרקליטים עמדו על הרגליים האחוריות וסרבו לשתף פעולה עם הנציבה הקודמת הילה גרסטל וגם הקשו על הליך החקיקה ולמעשה ביטלו את סמכות הנציב לערוך ביקורת מערכתית. מעתה והלאה הנציב רוזן ייאלץ להסתפק בביקורת העוסקת בתיק זה או אחר ולא יוכל על פי החוק להצביע על תמונה כללית, גם אם היא תהיה לו מאוד ברורה. עניין זה יישאר למבקר המדינה, שאינו מתמחה בענייני ייצוג המדינה בערכאות אלא עוסק בביקורת כללית על מערכות השלטון, דבר שבהכרח יבלע את הביקורת על הפרקליטות וזה נוח מאוד למי שלא אוהב מבקרים.
בדיון שהתקיים בעקבות פרסום הדוח בוועדת החוקה של הכנסת, הצהיר נציג הפרקליטות שהם לומדים את הדוח ואת ההמלצות והדיונים הפנימיים על כך צפויים להימשך כחודשיים. חדי האוזן הבינו שהפרקליטות למעשה לא התחייבה בפני הוועדה לאמץ את ההמלצות אלא רק לקרוא אותן, ואין זה פלא אם חוק הנבת"ם עצמו אינו מחייב אותה לאמץ את ההחלטות אלא מותיר זאת לשיקולה.
חוק הנבת"ם רחוק מלהיות מושלם. צריך לתקן בו את מעורבות היתר שיש ליועץ המשפטי לממשלה בביקורת (הוא בעצמו אמור להיות מבוקר); את הקושי לפרסם דוחות באופן חופשי, עניין המשפיע על מודעות הציבור ליכולת להתלונן ועל מה ולהחזיר את האפשרות להעביר ביקורת מערכתית ולא להסתפק רק בביקורת פרטנית. מעל לכל, צריך לתקן את החוק כך שבאמת ישרת את הציבור, יגביר את רמת השקיפות במערכת המשפט ויאפשר ביקורת אמתית עליה.
הפורום המשפטי מקדם הצעת חוק לפיה ברירת המחדל תהיה אימוץ החלטות הנציב ויישומן תוך זמן קצר, אלא אם יש מניעה שתאושר על ידי שר המשפטים. תיקונים נוספים בחוק יחזירו את כוחה של הפרקליטות לממדיו הנאותים, הביקורת של הנבת"ם חייבת להיות גם מערכתית ושוטפת כדי שאם יתגלו עוד תמונות שחורות – הן ייצבעו שוב בלבן.
הכותבת, עינת קורמן, היא סמנכ"לית הפורום המשפטי למען ישראל
