מטופלת לשעבר התפרצה לחדר הטיפולים בעת שהרופא היה עסוק באותה עת עם מטופלת אחרת, אז החלה לגדף אותו, קראה לו "רוצח" והלינה על הטיפול שהעניק לה. בית המשפט: "הביקורת המקובלת על רופא צריכה להיעשות ולהישמע בצינורות המקובלים, לא בצעקות במרפאתו של הרופא"
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעת לשון הרע שהגיש רופא נגד מטופלת שלו לשעבר, לאחר שזו התפרצה למרפאתו בעת שביצע טיפול במטופלת אחרת, גידפה אותו וכינתה אותו "רוצח". נקבע, כי אין לקבל את טענות המטופלת בנוגע למצבה הנפשי ולסערת הרגשות בה הייתה שרויה וכי הביקורת המקובלת על רופא צריכה להיעשות ולהישמע בצינורות המקובלים, לא בצעקות במרפאתו של הרופא, בוודאי לא בצעקות שנים לאחר הטיפול ולאחר שהמטופלת התחייבה לא להתייצב במרפאה.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת הרופא, הנתבעת, מטופלת שלו לשעבר, התפרצה לחדר טיפולים במרפאתו בעת שביצע באותה עת טיפול במטופלת אחרת, אז גידפה אותו, כינתה אותו רוצח והלינה בקול על כך ש"הרס לה את השפתיים". תלונות אלה התייחסו לטיפול שבוצע בה עוד בשנת 2008 ולאחר שכבר התנהל בין הצדדים הליך משפטי קודם בו הגיעו לפשרה במסגרתה התחייבה הנתבעת לשלם סך של 5,000 שקל וכן לא להגיע למרפאה. בהמשך התנהלו שני הליכים נוספים שעניינם מניעת הטרדה מאיימת וכן הוגש נגד הנתבעת כתב אישום בגין התפרצות מאוחרת יותר כנגד התובע.
במהלך ההליכים בתביעה הנוכחית, עלו טענות ביחס למצבה הנפשי של הנתבעת ואולם לגופו של ענין לא הוכח כי הנתבעת אינה כשירה, לא מונה לה אפוטרופוס והיא לא נמצאה כפסולת דין.
השופט אביים ברקאי קיבל את התביעה וחייב את הנתבעת לפצות את הרופא ב-25 אלף שקל. לאחר שמיעת עדויות הצדדים והראיות שהוגשו הגיע השופט למסקנה כי הנתבעת אכן התייצבה במרפאתו של התובע ואכן התפרצה כלפיו בטענות על טיפול שביצע וכינתה אותו "רוצח". בעניין זה התייחס השופט ברקאי לעדותו של התובע וציין כי זו הייתה עקבית, תאמה את גרסתו הראשונה בכתב התביעה, ואף בחקירה הנגדית שב וחזר על גרסה זו.
בנוסף, נתן השופט אמון מלא בגרסת התובע ביחס לכך שאכן נכחו במקום מטופלות נוספות וכי הנתבעת נכנסה גם לחדר הטיפולים. בכל הנוגע לטענה כי התובע לא העיד מטופלות שהיו במקום, ציין בית המשפט כי אין בכך כדי לגרוע מגרסתו, שכן כמו במקרים אחרים שעניינם הוצאת לשון הרע, פרסום האמירה המכפישה וגיוס עדים לתמוך בקיומה עלול להחמיר את פגיעתה.
אשר לעדותה של הנתבעת, דחה השופטת את הטענה כי הגיעה דרך אקראי למרפאתו של התובע והדגיש כי זו התחייבה כבר בהליך קודם לא להגיע למרפאה. כמו כן, בין הצדדים לא התנהלו יחסי היכרות חבריים המצדיקים ביקור "דרך מקרה" במרפאתו, וההיפך הוא הנכון. עוד ציין השופט כי גרסתה של הנתבעת אף סתרה את האמור בכתב ההגנה שהגישה וכי חקירתה הנגדית לא הניבה גרסה אחת סדורה. כך למשל, כאשר נשאלה הנתבעת אודות האירוע טענה כי התובע משך בשערה, דחף והכה אותה, אלא שטענות חמורות אלו לא מצאו דרכן לכתב ההגנה ואין לתת בהן אמון. עוד הוסיף השופט כי הגרסה המומצאת בדבר אלימות מצד התובע אך מעידה על אמינות הנתבעת ואמיתות גרסתה.
באשר לכינוי "רוצח", קבע בית המשפט כי אמירה זו הוכחה וכי הביטוי "רצח" המופנה כלפי רופא המבצע טיפולים גורם באזני השומע אותו להכפשת הרופא, מקצועיותו ואופן הטיפול אותו הוא נותן. עוד הוסיף השופט כי לא במקרה הגיעה הנתבעת למרפאתו של התובע אלא בכוונת מכוון על מנת להטיח בו דווקא שם את אמירותיה. זאת ועוד, אין מדובר בהתפרצות רגשות רגעית שאירעה מיד לאחר הטיפול או בסמוך לו, אלא התפרצות במכוון, שנים לאחר הטיפול וכן שנים לאחר הליך משפטי שהתייחס להתנהלות הנתבעת.
בכל הנוגע להגנות החוק, קבע בית המשפט כי אין לקבל את הטענה כי מדובר בביקורת מקובלת של מטופלת כלפי רופא, שכן הביקורת המקובלת צריכה להיעשות ולהישמע בצינורות המקובלים, לא בצעקות במרפאתו של התובע, בוודאי לא שנים לאחר הטיפול ולאחר שהנתבעת התחייבה לא להתייצב במרפאה. גם לגופו של עניין התנהלות הנתבעת אינה בגדר ביקורת לגיטימית או "הגנה על ענין אישי כשר". כמו כן, מעבר לכך שמצב נפשי אינו בהכרח פוטר מדרישת תום הלב, הרי שהנתבעת לא עשתה דבר כדי להוכיח וליתן חוות דעת או כל הוכחה אחרת המתייחסת באופן ספציפי לכך שבאירוע הייתה במצב נפשי הפוטר אותה מדרישה זו.
נוכח האמור, קיבל בית המשפט את התביעה וחייב את הנתבעת בפיצוי בסך 25 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 שקלים. התובע יוצג בהליך ע"י עו"ד מעין רגב ואילו הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד ברונו בלנגס.
