שורת פרסומים של שאמה בפייסבוק האשימו בכיר באגף ההנדסה של יחידת התמ"א 38 בעירייה בשחיתות ובפשע מאורגן וטענו כי הוא שימש "שתול" של עורכת דין המתמחה בתחום והעביר לה מידע. עו"ד שלומי וינברג: "לא ניתן לערוך משפט שדה בפייסבוק ולחרוץ את דינו של אדם בכיכר העיר"
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגיש עובד עיריית רמת גן נגד חבר הכנסת לשעבר כרמל שאמה וחייב את שאמה בגין שורת פוסטים שהעלה לפייסבוק שלו, המהווים לשון הרע.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובע, חיים קרשניקר, שהועסק באגף ההנדסה של יחידת תמ"א 38 בעיריית רמת גן, העלה שאמה לעמוד הפייסבוק שלו שורת פרסומים שבהם טען לחשיפת "פרשה מדהימה באגף ההנדסה (תמ"א 38) שהיא קצה הקרחון בריקבון השחיתות ההולך וגדל בהנהגת העיר החדשה". בין היתר טען קרשניקר כי הפרסומים הציגו אותו כ"שתול" של עורכת דין העוסקת בתחום תמ"א 38, בת זוגו של סגן ראש העיר, וטענו כי הוא מספק לה מידע פנים שבאמצעותו היא משיגה פרויקטים בעיר, תוך "ריגול", ניצול מעמדו, ניגוד עניינים וביצוע עבירות פליליות. בתביעה שהגיש, באמצעות עו"ד שלומי וינברג, טען קרשניקר כי הפרסומים הציגו אותו כאיש מושחת, המהווה חלק מפשע מאורגן, כנוכל, רמאי ושרלטן, שהשיג את משרתו במרמה והונאה באמצעות גיסו, מ"מ ראש העיר. נוכח האמור, עתר התובע לחייב את שאמה בפיצוי של 600 אלף שקל, וכן לחייבו בפרסום הודעת תיקון.
שאמה טען מנגד כי עומדות לו הגנות מכוח החוק, לרבות הגנת אמת בפרסום. לטענתו, מדובר בתביעת סרק שהוגשה כנקנות אישית ופוליטית, לצורך סתימת פיות וחיסול חשבונות. עוד טען שאמה כי הוא לא ביקש להשפיל או לבזות את התובע וכי בפרסומיו נצמד לעובדות שעלו מבדיקתו ואף סינן פרטים מביכים, כל זאת מתוך עמוד הפייסבוק המקומי שלו, בעל התפוצה הנמוכה יותר מהדף הארצי, דבר המעיד לטענתו כי כוונותיו היו נקיות מזדון או ממניע אישי לפגוע.
השופטת ריבה ניב ציינה כי הפרסומים נושא התביעה לא כוונו בעיקרם נגד התובע, שכונה על ידי שאמה "דג רקק" אלא כלפי גיסו, מ"מ ראש העיר ונגד יריבו הפוליטי דאז של שאמה, שתביעתו נגדו באותה עילה מתבררת במקביל. עוד ציינה השופטת כי בנסיבות המקרה שלפנינו, ספק אם בית המשפט היה נדרש להכרעה שיפוטית כלשהי בתיק לו היה מדובר בפוסט בודד, שאולי היה נחשב "זוטי דברים". אולם, משמדובר בשבעה פרסומים ובהתנהלות שיטתית מצד הנתבע כלפי התובע – יש להתייחס לדברים בחשיבות הנאותה.
עוד קבעה השופטת כי מעדותו של שאמה עצמו עלה כי לא הוכחה כלל העברה של מידע כלשהו בין התובע לבין אחותו, וככל שהיתה כזו, אף לא הוכח תוכן המידע שהועבר. גם הטענות לפיהן התובע קיבל שוחד מיזמים הופרחו לחלל האוויר ללא כל ביסוס או הוכחה, ומבלי שהנתבע טרח להביא את היזמים שבשמם נקב לעדות. השופטת הבהירה כי כלל הנסיבות אינן תומכות בגרסת הנתבע ואינן מבססות את הקביעות הנחרצות שקבע בפרסומיו נגד התובע, כך שלא קיימת לו הגנת אמת בפרסום. עוד נדחתה הטענה כי הפרסומים נעשו בתום לב או כי מדובר בהבעת דעה, ועל כן נקבע כי הם מהווים לשון הרע.
עו"ד שלומי וינברג שייצג את התובע מסר כי "פסק הדין ניתח באופן מעמיק מקיף ויסודי את עשרות העדויות שנשמעו ושלל המסמכים שהוצגו, אשר הוכיחו באופן ברור כי לא עומדת שום הגנה לנתבע ופרסומיו העובדתיים בפייסבוק היו לא נכונים בלשון המעטה, אלא פרסומים שאין בהם ממש. לא ניתן לערוך משפט שדה בפוסטים דיבתיים בפייסבוק בהיקפים נרחבים ולחרוץ את דינו של אדם בכיכר העיר".
