חדשות

הלקוחה טענה כי במשך חודש אחד נמשכו מחשבונה אלפי שקלים מידי יום ממספר כספומטים, ובכל פעם שיתרת החשבון התאפסה, משך הבנק כסף מחסכונותיה ומילא באמצעותם את חשבון העו"ש שלה לטובת הגניבה ביום שלמחרת. זאת, מבלי שהפעילות החריגה בחשבון הרדום עוררה חשד או דווחה לבעליו

לקוחה של בנק הפועלים הגישה תביעה נגד הבנק בסך של 200 אלף שקל, בטענה לכשל חמור בהתנהלות הבנק אשר אפשר גניבה של 178 אלף שקל מחשבונה ואף סייע דה פקטו בביצוע הגניבה, בכך שמשך ללא ידיעתה סכומים מחשבון החיסכון שלה כדי להעביר לחשבון העו"ש שהלך והתרוקן מידי יום, לאחר שכרטיסה אשראי שלה נגנב.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

לטענת התובעת, שיוצגה על ידי עו"ד אסף מירזאי, במשך חודש ימים, יום יום, אפשר הבנק לגורם שזהותו אינה ידועה למשוך כספים מחשבונה המתנהל בסניף הבנק בכפר שמריהו, ובכל יום כאשר החשבון התרוקן, שלח הבנק ידו אל חסכונותיה ומילא באמצעותם את חשבון העו"ש שלה לטובת הגניבה ביום שלמחרת. עוד טענה התובעת כי בשום שלב לא ראה הבנק ליידע אותה בדבר ההתרחשות החריגה בחשבונה או ליידע אותה כי הוא עצמו שולח יד לחשבון החיסכון שלה על בסיס יום יומי ומרוקן אותו.

התובעת, ילידת פרו ואזרחית איטליה המתגוררת בישראל מאז 1988, טענה כי היא נהגה להשאיר סכומים נמוכים בחשבון העו"ש שלה לשימוש שוטף, ואת מרבית כספה – מאות אלפי שקלים – שמרה בפיקדון. לטענתה, התנהלותה עד לגניבת כרטיס האשראי שלה מלמדת בבירור שלא היתה לה כוונה להעביר את הכספים השמורים בפיקדון לטובת שימוש שוטף, וגם בכרטיס האשראי האמור, מסוג אמריקן אקספרס, עשתה שימוש לעתים נדירות בלבד. לעומת זאת, בחודש המתואר בתביעה נמשכו ממכשירי הכספומט, מידי יום, בין 3 ל-9 משיכות ביום, ובסך הכל למעלה מ-90 משיכות בחודש, בסכומים הנעים בין 6,000 ל-17 אלף שקל. תדירות המשיכות, היקפן ושיעורן בחודש אחד חרגו הרבה מהמקובל בחשבונה של התובעת, דבר שהיה אמור לעורר את חשדם של עובדי הסניף או מערכות המחשוב בבנק.

חרף זאת, טענה התובעת, בשום שלב במהלך חודש ימים של גניבה, הבנק לא ביצע כל פעולת מנע ולא יצר קשר איתה כדי לוודא ולברר אם המשיכות שנעשו הן על דעתה, או ליידע אותה שהבנק מעביר סכומים מהפיקדון שלה ולמעשה מרוקן את חסכונותיה לטובת הוצאתם אל מחוץ לכותלי הבנק לרשות גורם לא ידוע. זאת, אף שהיא עצמה לא נהגה למשוך כספים בהיקף ותדירות גבוהים, ולמעשה כמעט לא ביצעה פעולות בחשבונה, כך שניתן היה בנקל לחשוד כי מדובר בהתנהלות חריגה באופן קיצוני שאינה אופיינית.

התובעת הדגישה כי הבנק לא משך מהפיקדון לכיסוי משיכת יתר אלא משך כשהיתרה היתה 0 מתוך מטרה למלא את חשבון העו"ש ליתרה חיובית, אשר נגנבה ביום הבא אחריו. במעשים אלה, טענה התובעת, היה הבנק שותף מלא לעבירת הגניבה, בין ישירות ובין בדרך של סיוע, שכן הוא שלח ידיו אל כספה לשימושו של אחר ללא ידיעתה וללא קבלת היתר מפורש ממנה, תוך שהוא יוצר כלפיה מצג שווא שכספה מוגן על ידו.

התובעת טענה לרשלנות הבנק בשורה ארוכה של מעשים ומחדלים וכן להפרה של חובות על פי חוק הבנקאות, חוק עונשין והנחיות המפקח על הבנקים. עוד טענה התובעת להסגת גבול במטלטלין, ולגרימת נזקים עקיפים, בהם שלילת היכולת להשיא רווחים באמצעות עסקאות או השקעות.

נוכח האמור, עתרה התובעת להשבת הכספים ולפיצוי על ההוצאות, הנזקים ועוגמת הנפש שנגרמו לה, נוסף על פיצוי לדוגמא בשיעור שישקף את הסלידה מהתנהלות כה רשלנית בכספי לקוח ומהפרת חובת האמון ותום הלב.

מבנק הפועלים טרם נמסרה תגובה.