בשורה משמחת: שבוע בלבד לפני בחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין פסל בית המשפט העליון שתי שאלות בבחינת אפריל 2017 שלא הוצגה להן אף תשובה נכונה. זאת, בנוסף לשתי השאלות להן התקבלה חלופה נוספת ע"י ביהמ"ש המחוזי. נבחנת שעברה בזכות הפסיקה: "השמחה לא שלמה משום שאני ניצלתי במזל רב ורבים מחבריי עדיין נשארו בחוץ"
בית המשפט העליון קיבל אתמול (א') חלקית את ערעורם של נבחני אפריל 2017 בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין והחליט לפסול שתי שאלות שלגביהן נמצא כי אף חלופה שצוינה לא הייתה נכונה. זאת, בנוסף לשתי שאלות אחרות שלגביהן קיבל בית המשפט המחוזי חלופה נוספת. השופט ניל הנדל: "בחירת התשובה הנכונה ביותר מבין ארבע אפשרויות בזמן מוגבל מחייבת את הלשכה להציג שאלות שהתשובות שלהן הן חד-משמעיות וברורות ככל שניתן". עו"ד יניב לנקרי, שייצג חלק מהמערערים: "4 שאלות בחינה שנפסלות הן איתות זועק ללשכת עוה"ד ולוועדת הבחינות כי הן אינן חפות מפגמים מנהליים וכי גם כוחן מוגבל".
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
באפריל האחרון התקיימה בחינת ההסמכה בכתב לעריכת דין, שאותה עברו בהצלחה 44.38% מכלל הנבחנים. לאחר שפורסמה רשימת התשובות הנכונות, הוגשו לוועדה הבוחנת לא פחות מ-3,901 השגות שכולן נדחו. בעקבות כך הוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים מספר שיא של 12 עתירות שתקפו כ-31 מתוך 100 השאלות שנכללו בבחינה. בית המשפט דחה את הטענות הנוגעות לחריגה מסמכות בחלק מן השאלות, אך קיבל בשני מקרים חלופה נוספת כתשובה נכונה. בנוסף, נדחתה דרישה לפקטור בשיעור 20% בטענה לתנאים מחפירים ששררו בכיתת הבחינה, בהם מזגן מקולקל ונביחות של כלב.
על פסק הדין הוגשו לא פחות מ-6 ערעורים: ארבעה ערעורים עניינם בטענות לפיהן יש לפסול שאלות נוספות בבחינה, ערעור אחד עניינו בתנאים ששררו בבחינה וערעור אחד שהוגש מטעם לשכת עורכי הדין עצמה, שנסב על התערבות בית המשפט המחוזי בשיקול דעתה של הוועדה הבוחנת בשתי השאלות.
בפסק הדין שניתן אתמול (א'), שבוע בלבד לפני המועד הבא של הבחינה, פסל בית המשפט העליון שתי שאלות (מס' 66 ו-89 בגרסה א' או 75 ו-92 בגרסה ב'). המשמעות: כל התשובות בשאלות אלו יזכו לניקוד, מה שמוביל לכך שנבחנים שעמדו לגשת ביום ראשון הקרוב למועד הבא של הבחינה – גילו כי עברו את הבחינה בדיעבד. פרט לכך, נדחה ערעור הלשכה על שתי השאלות בהן התערב בית המשפט לעניינים מנהליים וכן נדחו יתר הערעורים שהגישו הנבחנים.
שאלה 66 (הראשונה שנפסלה), עסקה בשאלה להיכן יש להגיש ערעור על צו לפירוק אגודה שיתופית שנתן רשם האגודות השיתופיות. לדברי השופט ניל הנדל, שכתב את פסק הדין, הפגם שנפל בה הוא שאף תשובה שהוצעה לה אינה נכונה ולכן אין להשלים עם ניסוח השאלה ולהכשירה. זאת, לעומת הדרך בה נקט בית המשפט המחוזי, לפיה היה על הנבחנים לבחור את התשובה הנכונה ביותר, התואמת את לשון הפקודה שהייתה חלק מן החומר הרלוונטי לבחינה. "הבחינה נועדה לבחון ידע", כתב הנדל, "לא חוסר ידע או ליצור תחרות בין תשובות לא נכונות. זאת, ביחס לשאלה בהירה ולתשובה לה. בכל מקרה, הפתרון המתבקש הוא לפסול את השאלה". השאלה השנייה, מס' 89, עסקה בזכות העיכבון הנתונה לעורך דין. גם ביחס לשאלה זו סבר השופט הנדל כי לא קיימת אף תשובה נכונה מבין החלופות שהוצעו ולכן גם דינה להיפסל.
בכל הנוגע לדרישת ה"פקטור" שהציגו מערערים נוספים בטענה לתנאים קשים ששררו במהלך הבחינה, קבע הנדל כי המרחק בין עמידה על זכויות בעלי מוגבלויות לבין דרישה למתן סעד של הענקת "פקטור" הוא רב. לשיטתו, "קיים שוני בין החלטה על אתר בזמן אמת להעניק זמן נוסף לנבחן בשל תקלה זו או אחרת לבין הוספת נקודות עת בדיקת המבחן. מדובר בסעד גורף ומרחיק לכת שקשה לעגן אותו בדין". עוד הוסיף הנדל כי אכן נדרשת הפקת לקחים בדבר נקיטת כל הצעדים שהתקלות לא יישנו, אך עם כל ההבנה למצבן של המערערות מדובר ברישיון מקצועי שאינו עניין בין הנבחן לבוחן בלבד אלא תכליתו היא שהמחזיק ברישיון יענה על סטנדרט מקצועי מסוים. לדעת הנדל, אין לשלול בהכרח את הטענה כי אילולא הרעת התנאים היו המערערות עוברות את המבחן אך אין דרך אריתמטית להעניק נקודות שלא הושגו בזכות. לנו אלא לקוות כי יינקטו כל הצעדים על מנת לאפשר למערערות, במצבן, להיבחן על פי לשון החוק ורוחו.
"המשפט אינו דומה למתמטיקה", סיים השופט הנדל את פסק דינו. "הראשון אינו בגדר מדע מדויק ויש ספק אם בגדר מדע בכלל. הנפקות היא הקשר בין בחינה בתחום המשפט לבין תשובות מדויקות. כמובן, אפשר לערוך שאלות הדורשות תשובות מדויקות, למשל, ביחס למועדים להגשת ערעור. אך מבחן ראוי לקבלת רישיון מקצועי דורש שיקולים נוספים בעריכתו". עוד הוסיף כי אם מתברר ששאלה או התשובה שנבחרה כנכונה אינן ראויות או מספיקות – מוטב לקבל השגה עליה במסגרת הבקרה של ועדת הבדיקה של הלשכה טרם הגעת העניין לערכאות.
עוד הבהיר הנדל כי בחירת התשובה הנכונה ביותר מבין ארבע אפשרויות בזמן מוגבל מחייבת את הלשכה להציג שאלות שהתשובות שלהן הן חד-משמעיות וברורות ככל שניתן וכמובן מעוגנות בחומר למבחן. נוכח האמור, חויבה הלשכה בהוצאות הנבחנים, לפי חלוקה שנקבעה בפסק הדין, בסך כולל של 93 אלף שקל.
התגובות: "יום חג עבור הנבחנים"; "שמחה מהולה בעצב"
עו"ד יניב לנקרי, שמייצג נבחנים בהליכים דומים בכל מועד וגם הפעם ייצג חלק מהנבחנים בערעורים, מסר בתגובה להחלטת בית המשפט: "זהו יום חג עבור הנבחנים. אין חולק שבית המשפט העליון הרים היום את הכפפה במובן יכולת ההתערבות העמוקה שלו בנכונות השאלות. 4 שאלות בחינה שנפסלות הן איתות זועק ללשכת עוה"ד ולוועדת הבחינות כי אינן חפות מפגמים מנהליים וכי גם כוחן מוגבל".
לדברי עו"ד לנקרי, הייחודיות והחדשנות בפסיקה הזו היא שלמרות יכולת ההתערבות המינימלית של בית המשפט, הפעם ממש "ירדו לזירת השאלות": "ההלכה הפסוקה שהובאה בבג"ץ קורנאלדי אי שם בשנות התשעים, קבעה שבית המשפט יתערב רק במקרים קיצוניים ביותר. בפועל ביהמ"ש העליון עד היום בקושי התערב אבל הפעם ממש ישבו וניתחו איתנו את השאלות במשך שעות במהלך הדיונים. בית המשפט שם גבול ללשכת עורכי הדין וועדת הבחינות". לשאלה מדוע לדעתו בית המשפט העליון פתאום החליט להתערב בנושא עונה עו"ד לנקרי כי לשיטתו מדובר בהרכב "ליבראלי" של שופטים, שרובו חדש, אשר התעלם מרעשי הרקע ומהעובדה שמדובר בלשכת עורכי הדין שהיא גוף חזק וועדת בחינות שבראשה עומדים שופטים. "הוא ראה שיש כשלים, ואם לא בית המשפט העליון שיגן על הנבחנים האומללים הללו – מי יגן?". הוא מסכם: "למעשה, הלכת קורנאלדי שדיברה על היקף התערבות מצומצם - קיבלה היום חשיבות מופחתת. נמשיך לעקוב על יישום פסק הדין ותשלום ההוצאות שנפסקו לצד המפסיד".
מעמותת "המרכז הארצי לסיוע למתמחים וסטודנטים למשפטים" (זעקת המתמחים והסטודנטים למשפטים) נמסר בתגובה: "העמותה מברכת את כל העוברים בעקבות הערעורים שהתקבלו היום בבית המשפט העליון. התקבל היום פסק דין אמיץ וחשוב מאוד אשר מתקן מעט את ניסיונות הלשכה, באמצעות בחינת ההסמכה, למנוע מאנשים ראויים ביותר אשר עברו כברת דרך ללבוש את הגלימה. אנו מברכים את שופטי העליון אשר ראו את האמת אל נגד עיניהם, הביאו את הצדק לקדמת הבמה ואף מתחו ביקורת קשה על התנהלות הלשכה ועל הוועדה הבוחנת ולא בכדי. הלשכה טוענת רבות על הרמה הנמוכה של המתמחים אך מנגד לא רואה לנכון להשקיע אף לא שקל אחד על מנת להפוך המתמחים לטובים יותר. לצערנו, המגמה ממשיכה גם בחוסר תנאים סבירים בבחינה וזאת בלשון המעטה. מצופה מלשכת עוה"ד כי תפעל בשקיפות, שתדאג מכאן ולהבא לנמק את פסילת השאלות עת מוגשות עליהן השגות ותחדל מלהתערב בכוחות השוק ותקבע ואף תחרוץ גורלם של אנשים. בעקבות פסק הדין, אנו דורשים מהלשכה לפעול בשקיפות לעניין נושא בחינות ההסמכה והועדה הבוחנת. כמו כן, אנו מצפים כי ראש הלשכה יעמוד בהבטחתו המנהלית אשר נאמרה במשכן הכנסת לעיני כל ויעניק את הפקטור לנבחני מועד נובמבר 2016 ומועד מאי 2017 וזאת עקב התנאים הקשים בהם מתמחים נבחנו במסדרונות של בנייני האומה, בחדר אוכל של בית מלון וכיוצ"ב. על דבר אחד יש להצטער, דווקא ביום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבליות, לא ראה בית המשפט לנכון להעניק פקטור לבעלי המוגבלויות על אף שהלשכה לא טרחה להתאים כלל את תנאי הבחינה לשאר הנבחנים, שהיו גם ככה ברמה נמוכה".
ק', נבחנת שעברה בזכות הפסיקה אתמול, מסרה בתגובה: "היום קרה נס חנוכה בשבילי ובשביל מתמחים רבים ופסק הדין קבע פסילה של שתי שאלות נוספות. תשאלו אותי איך הרגשתי לנוכח הבשורה שעברתי לאחר מסע ייסורים כה ארוך? הרגשתי שמחה מהולה בעצב. שמחה לא שלמה משום שאני ניצלתי במזל רב ורבים מחבריי עדיין נשארו בחוץ והם ראויים לא פחות ואולי יותר. הבחינה הזו לימדה אותי שזה אך ורק מזל. השמחה שלי תהיה שלמה בעוד מספר שבועות כאשר חבריי לזעקת המתמחים ולעמותה לקידום המתמחים יעברו גם הם. המסר יהיה לכולם לא לוותר על החלום והמטרה ובנחישות ועל אף הקושי להילחם ולהמשיך להילחם למען הכלל גם אחרי שהשגתם את הרישיון ואת מטרתכם האישית. אני וחבריי לא נשכח את העוול שעברנו בדרך לרישיון ונמשיך באמצעות העמותה להילחם על זכויות המתמחים".
מלשכת עורכי הדין נמסר בתגובה: "לשכת עורכי הדין מכבדת את החלטת בג"ץ".
