התובעת בשנות ה-60 לחייה החליקה כשיצאה מהג'קוזי שבחצר הצימר, והיתה בדרכה לקחת מגבת שהונחה במרפסת על משטח מרוצף וחלק. ביהמ"ש קבע כי בעלת הצימר התרשלה במניעת ההחלקה אך פסקה לתובעת אשם תורם של 35%
בית משפט השלום בראשון לציון חייב בעלת צימר בצפון ואת חברת "הכשרת היישוב חברה לביטוח" שביטחה אותה לפצות אורחת שהחליקה ושברה את האגן בחצר הצימר בפיצוי בסך של 33,800 שקל, לאחר ניכוי אשם תורם בשיעור של 25%.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
לטענת התובעת בת ה-69, היא סיימה להתרחץ בג'קוזי בשעות הערב והיתה בדרכה לקחת מגבת שהייתה מונחת על הכיסאות במרפסת הצימר, ואז החליקה במעבר בין דק העץ לבין הריצוף שהיה מותקן בחצר. לטענתה, מאחר שהריצוף היה חלק והיא נטפה מים, היא החליקה ונגרמו לה חבלה ושבר בשורש כף היד ובעצם הבושת באגן הימני.
הנתבעת הכחישה אחריות או רשלנות מצדה, וטענה כי כבר באותו יום הגיעה מנהל הצימר אל המקום כשהתובעת צלצלה ודיווחה על הנפילה, ובשיחה זו היא לא קשרה את הנפילה לרטיבות, למרצפות או לרשלנות כזו או אחרת של הנתבעת, אלא מסרה כי היא החליקה בעת שניסתה לנעול את נעליה.
השופטת צביה גרדשטיין פפקין קיבלה את גרסתה של התובעת וקבעה כי הוכח שבסמוך לג'קוזי לא היה מקום להניח את המגבות ולא היה מקום להתייבש טרם המעבר אל המשטח המרוצף החלק, וכי המעבר בין משטח העץ למשטח המרוצף יכול להביא לסיכון להחלקה, ממשטח פחות חלק למשטח חלק ממנו. בין אם המשטח המרוצף עומד בתקן ובין אם לאו. זאת, במיוחד דברים אלו נאמרים כשסמוך לאותו משטח מרוצף יש ג'קוזי לשימוש הנופשים בצימר, ומן הסתם קיימת רטיבות. "סביר בעיני כי מקום בו יש ג'קוזי בצימר, מוזמנים האורחים, ביניהם התובעת, להשתמש באותו ג'קוזי, להתרטב ולהתרחץ בו", קבעה השופטת. "מאחר שכאמור, המגבות או החלוק המסופקים על ידי הצימר, אינם בקרבת מקום, אלא על ריהוט במשטח המרוצף, ומאחר שלא הותקן כל מעמד למגבות בסמוך לג'קוזי, סביר כי האורחים, ביניהם התובעת, יעלו על המשטח המרוצף, שהינו חלק בהרבה ממשטח העץ, כשהם רטובים. במצב דברים זה, כשישנו הבדל מהותי בין הסיכון להחלקה (או מקדם ההחלקה) ממשטח העץ לבין סיכון ההחלקה מהמשטח המרוצף, נוצר סיכון להחליק במעבר בין משטח העץ לבין המשטח המרוצף, במיוחד כשהאורח רטוב".
השופטת הוסיפה כי משניתן אמון בעדותה של התובעת לגבי האירוע, הרי שגם בהיעדר חוות דעת בטיחות לגבי סוג המרצפות, יש לקבל את טענותיה של התובעת לעניין אחריות הנתבעים ורשלנותם למנוע את ההחלקה. עוד צוין כי ניכר מהתמונות שהוגשו לבית המשפט כי לא הונחו במקום שלטים שיזכירו לבאי הג'קוזי כי קיימת סכנת החלקה בין הדק העץ לבין המשטח המרוצף או שטיחונים או אמצעי נוגד החלקה אחר לכל הפחות.
עם זאת, נקבע כי לתובעת יש אשם תורם בשיעור של 35% שכן היה עליה לנקוט אמצעי זהירות כשהיא יוצאת רטובה מהג'קוזי, להתנגב בטרם עלתה על המשטח המרוצף או לכל הפחות לשים כיסא עם המגבות בסמוך אליה.
בחישוב הנזק קבעה השופטת כי לתובעת נותרו 10% נכות צמיתה, לאחר שנאלצה לעבור טיפולים רבים, וכי נגרמו לה הוצאות רבות על טיפולי פיזיותרפיה, ריפוי ועיסוק, ביקורים בבית החולים והוצאות נסיעה. נוכח האמור, חויבו הנתבעות בפיצוי התובעת, לאחר ניכוי אשם תורם, בסך של 33,800 שקל, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4%.
