בית משפט השלום קיבל תביעה שהגישה תושבת נתניה, שצילמה שכנים שעשו רעש מחוץ לבניין וחטפה מטח קללות משפילות וגזעניות כגון "אוכלת חזיר", "זונה", "נערת ליווי" ועוד. השופטת: "כאשר מדובר באמירות שמבטאות באופן כה בוטה דעות קדומות, גזעניות וגם משפילות כלפי נשים ראוי לתת משקל גם למסר החינוכי והציבורי שיש בהוקעתן"
התובעת, תושבת העיר נתניה, היא עולה מחבר העמים, נשואה ואם לשלושה ילדים קטנים. לטענת התובעת, באחד הימים במאי 2016 עמדו הנתבעים, אחים המתגוררים עמה באותו בניין ושני חבריהם, מטרים ספורים מהבניין, הקימו רעש, צעקו וקיללו. בעקבות האמור, ומאחר שלטענתה התנהגו בצורה זו גם בעבר, החליטה התובעת לתעד את ההתרחשות על מנת שתוכל להעביר את התיעוד לרשויות. בשלב זה, החלו הנתבעים להטיח בתובעת שורת גידופים וקללות, בין היתר על רקע מינה ומוצאה, כגון "בת זונה", "בואי יא נערת ליווי", "יא אוכלת חזיר", "טפו עלייך ועל כל הרוסים הזונות", ועוד.
אין מחלוקת שהנתבעים אמרו לתובעת את הדברים האמורים, שכן אלו השתקפו בסרטון ובתמליל שצורף. לפיכך, הגישה התובעת תביעה לבית משפט השלום בכפר סבא, בעילה של לשון הרע. הנתבעים מצדם, טענו להגנתם כי ישבו לתומם ולא הקימו רעש מפריע או מטריד במיוחד, ואילו התובעת עמדה בחלון ביתה, סימנה לעברם תנועה מגונה, וצילמה אותם. עוד טענו כי לפי הפסיקה והנורמות החברתיות המצערות הקיימות במקומותינו, מדובר בגידופים ובקללות רחוב שאינן יכולות להיחשב כ"לשון הרע" לפי החוק.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
השופטת מרב בן-ארי קיבלה את התביעה ופסקה לתובעת פיצוי בסך 40 אלף שקל. תחילה, ציינה השופטת כי בכל הנוגע לקללות וגידופים, נקבע בפסיקה שכדי לבחון את התגבשותם לכדי לשון הרע יש לבחון את הנורמות החברתיות במקום שבו נאמרו, את שכיחות השימוש בגידוף ואת נימת הדיבור, את הקול, ואת ההקשר שבהם נאמרו הדברים. במקרה זה, לדעת השופטת, הסרטון והתמליל מצביעים על כך שהנתבעים השתלחו בתובעת באופן קשה ובוטה, גס ומתנשא במשך מספר דקות, בפני דיירים של הבניין ובפני עוברים ושבים.
אשר לטענת הנתבעים לפיה דובר ב"קללות רחוב" שאינן מהוות לשון הרע, קבעה השופטת כי אין עסקינן בקללה שנזרקה כלאחר יד, בלהט ויכוח אלא התמונה הנגלית במקרה זה היא של ארבעה צעירים העומדים יחדיו ומגדפים בצורה בוטה, גרפית וממושכת אישה אחת העומדת מולם, תוך התייחסות חוזרת ומבזה למיניותה. לדעת השופטת, אלמנטים אלו חצו את גבול ה"גידוף" הסתמי אל ד' אמותיו של חוק איסור לשון הרע. עוד נקבע כי על אחת כמה וכמה יש משמעות לגידופים בוטים אלו שעה שהופנו לתובעת בשכונת מגוריה. עוד הוסיפה השופטת כי האמירות עצמן היו אמירות מחפיצות שהציגו את התובעת בהקשר מיני בוטה וביזו את כבודה כאישה וכאדם.
בנוסף התייחסה השופטת לחלק באמירותיהם של הנתבעים שכלל, בנוסף להקשר המיני הבוטה, הקשר גזעני מובהק בהקשר למוצאה של התובעת. לדעת השופטת, אין מדובר בגידופים "סתמיים" כטענת הנתבעים שכן אלו ייחסו לתובעת את מקצוע הזנות ומקצועות נלווים, כינו אותה בהקשר של ארץ מוצאה כ"אוכלת חזיר", "זונה", "נערת ליווי", ועוד כינויים דומים, והוסיפו כי כמוה כמו "כל" הנשים מארץ מוצאה. לדברי השופטת, ביטויים אלו הם ביטויים גזעניים המשפילים ומבזים את התובעת בשל ארץ מוצאה, יחד עם היותם משפילים מבחינה מינית. לשיטתה, בעיני האדם הסביר במדינת ישראל, ההקשר התרבותי שיש לכל ביטוי המשלב בין מוצא אתני לבין ביטויים כגון אלו הוא ללא צל ספק הקשר גזעני, משפיל ומבזה. עוד הוסיפה השופטת כי פגיעתם של ביטויים גזעניים מסוג זה היא רעה שכן הם פוגעים בלכידות החברתית, במהותה של המדינה כמדינה קולטת עלייה ובעולים, שחלקם היו חשופים בעבר לכינויי גנאי בהיותם "יהודים" ולאחר שהגיעו למדינת היהודים, חשופים לכינויי גנאי בשל ארץ מוצאם. משכך, ביטויים אלו עונים להגדרת לשון הרע בדין.
בפסיקת גובה הפיצוי, שקלה השופטת את העובדה שדובר באמירות גם גזעניות וגם משפילות מבחינה מינית, שנאמרו תוך כדי השתלחות ממושכת על ידי ארבעת הנתבעים יחד, במקום ציבורי, בשכונת מגוריה של התובעת. לשיטתה, כל טענה או טרוניה שהייתה לנתבעים כלפי התובעת, מוצדקת או לא מוצדקת, לא נגעה להיותה אישה או לארץ מוצאה, וממילא אינה מצדיקה את השפה, הסגנון או האמירות המשפילות. זאת ועוד, אף שהנתבעים התנצלו בישיבת קדם המשפט, טיעוניהם שבו והפכו את התובעת ל"אשמה" במסכת הביזוי שעברה, זאת ללא הוכחה, ומבלי שיש בטענות לגופן כדי להצדיק אמירות גזעניות או משפילות מבחינה מגדרית. יתר על כן, כאשר מדובר באמירות שמבטאות באופן כה בוטה דעות קדומות, גזעניות וגם משפילות כלפי נשים, סברה השופטת כי ראוי שבעת קביעת שיעור הפיצוי ייתן בית המשפט משקל גם למסר החינוכי והציבורי שיש בהוקעתן.
נוכח האמור, יפצו הנתבעים את התובעת בסך של 40,000 שקל, בתוספת 8,266 שקל בגין הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד יבגני צירלין, הנתבעים יוצגו ע"י עו"ד מורן רחמים – הריס.
