חדשות

בית משפט השלום בפ"ת דחה תביעה שהגישה הפעילה החברתית החרדית רות קוליאן, נגד העיתונים "יתד נאמן" ו"מיום ליום" שסירבו לפרסם מודעה של מפלגת הנשים עמה התמודדה בבחירות לכנסת ב-2015. נקבע, כי טענות להפליה בקשר עם הסירוב האמור יכולות היו להיות מועלות רק ע"י המפלגה עצמה וכי ממילא לא הוכחה ההפליה הנטענת

התובעת, רות קוליאן, היא פעילה חברתית-פוליטית העומדת מזה מספר שנים בחזית המאבק לשילוב נשים חרדיות ברשימות המפלגות החרדיות לכנסת ולרשויות המקומיות, ואף הגישה מספר בג"צים בעניין זה. לאחר שההליכים שהגישה נדחו, בחרה קוליאן להתמודד בבחירות לכנסת ה-20 באופן עצמאי, באמצעות רשימת מועמדים חדשה שבראשה עמדה בשם "ובזכותן – חרדיות עושות שינוי".

על רקע זה, פנתה קוליאן למחלקת הפרסום של החברה המוציאה לאור את היומון "יתד נאמן", על מנת לקדם את רשימתה ולהיחשף לציבור הבוחרים הפוטנציאלי מקרב המגזר האמור. לאחר שנמסרו לה פרטים על תעריפי המודעות, נשאלה קוליאן אודות מהות הגוף אותו היא מעוניינת לפרסם וכשציינה כי מדובר במפלגה הכוללת נשים חרדיות מסרה לה נציגת העיתון כי "זה לא יעבור אצלנו חלק" וכי היא סקפטית ש"המבקר" של העיתון יאשר את המודעה. מאוחר יותר קיבלה קוליאן הודעת דוא"ל מאותה נציגה בה צוין המודעה לא אושרה על ידי "הוועדה הרוחנית".

פניה דומה עשתה קוליאן גם לחברה המוציאה לאור את השבועון "מיום ליום", שם מסרה לה עובדת השבועון כי אפילו לא העבירה את המודעה לוועדה הרוחנית "ואת יודעת מה התשובה". לאחר שקוליאן הודיעה כי תיאות לבצע שינויים להנחת דעת העורך היא שוחחה עמו, וזה הבהיר לה שהתעריף יעמוד על סכום גבוה יותר של 21,000 שקל + מע"מ, בטענה כי מדובר ב"תעריף בחירות". קוליאן מצדה הודיעה לעורך כי תהיה מוכנה לקבל את הצעתו וביקשה הצעת מחיר בכתב, אולם הצעה זו לא הועברה לה בסופו של יום.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בעקבות סירובם של שני העיתונים, הגישה קוליאן עתירה ליו"ר וועדת הבחירות המרכזית, אך הוא דחה את עתירתה בנימוק שקיים סעד חלופי בדמות הגשת תביעה לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. מספר ימים לאחר החלטה זו הגישה קוליאן תביעה לבית משפט השלום בפתח-תקווה, בה עתרה לפיצוי בסך של 50,000 שקל מכל אחד מהעיתונים בטענה שבסירובם האמור לפרסם את רשימת המועמדים שלה נקטו בהפליה מחמת מין.

השופטת אשרית רוטקופף דחתה את התביעה מחמת היעדר יריבות והוסיפה כי לא הוכחה הפליה כלפי התובעת כאישה. לדברי השופטת, לאחר שמיעת הראיות עולה באופן ברור ובהיר שפרסום המודעות אותן חפצה קוליאן לפרסם בעיתונים האמורים נועד לשרת את קידום המפלגה כחלק מפרסום תעמולת בחירות, ולכן הגשת תביעתה כ"יחידה" מבין רשימת המועמדים, אינה מגבשת את היריבות העובדתית והמשפטית בין הצדדים האמיתיים בפועל.

עוד הוסיפה השופטת כי טענתה של קוליאן לפיה זכות התביעה צומחת לה מאחר שהופלתה כאישה אינה דרה בכפיפה אחת עם תוכן המודעה אותה ביקשה לפרסם בעיתונים. כמו כן, טענה זו לזכות תביעה אישית אינה נלמדת ונתמכת אף מאופן התנהלותה של קוליאן בכל הקשור לנסיבות הסובבות את המודעה, ובכלל זה מקור המימון של אותה מודעה מחשבון בנק אשר גם אם היה על שמה - תכליתו בפועל הייתה לממן את הוצאות הרשימה. עוד ציינה השופטת כי סעיף 13 לחוק המפלגות קובע כי מפלגה היא תאגיד לכל דבר ועניין וכי קבלת טענתה של קוליאן כי רשימת מועמדים אינה ישות משפטית אף עשויה להביא למצב בלתי מתקבל על הדעת, לפיו כל אחת מחברות הרשימה הנוספות עשויה אף היא בעתיד לתבוע את העיתונים בעילה זהה. אפשרות תיאורטית זו, לדברי השופטת רוטקופף, עשויה להביא לתסריט אבסורדי לפיו הנתבעות עשויות לחוב בתשלום פיצוי ל-7 תובעות פוטנציאליות בגין עוולה אזרחית אחת זהה. לפיכך, הגיע השופטת למסקנה כי טענות להפליה מכוח חוק איסור הפליה בקשר עם סירוב פרסום מודעות תעמולת בחירות - יכולות להיות מועלות רק על ידי המפלגה ולא על ידי התובעת, אף אם היא עומדת בראש הרשימה ואף אם בסופו של יום המפלגה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות.

למעלה מן הצורך קבעה השופטת כי גם בהנחה שלקוליאן אכן הייתה זכות תביעה אישית כנגד העיתונים, הרי שסירובם של אלה לא עלה בנסיבות כדי הפליה. לאחר עיון מדוקדק בתמלילי שיחותיה של קוליאן עם נציגות העיתונים, סברה השופטת כי לא רק שאין בהם לבסס את טענתה ההפליה הנדונה אלא שדווקא השילוב בין האמור בהם לבין עדותה של קוליאן מוביל למסקנה כי  גרסתה העובדתית בכל הקשור לנסיבות הנטענות של יצירת הקשר עם העיתונים לצורך פרסום המודעה, לא הייתה מהימנה. נדבך נוסף התומך במסקנה כי העיתונים לא נקטו בהפליה כלפי הפרסום בו חפצה קוליאן רק משום היותה אישה, היה עצם קיומם של פרסומים בהם של עסקים שונים בבעלותן של נשים.

לאור האמור, דחתה השופטת את התביעה וחייבה את קוליאן בהוצאות המשפט ושכ"ט העיתונים בסך של 10 אלפים שקל לכל אחד. קוליאן יוצגה בהליך ע"י עו"ד ד"ר סוזן וייס ואילו העיתונים יוצגו ע"י עו"ד משה מורגנשטרן.

ת"א 1933-03-15