בית משפט השלום קיבל את תביעתה של אישה בשנות ה-70 לחייה, שנתקעה במעלית בבניין מגורים בבת-ים למשך יותר מחצי שעה עד שחולצה. נקבע, מדובר היה במעלית רבת תקלות ושחברת האחזקה של המעלית התרשלה בהענקת שירות חילוץ מהיר, נגיש וזמין שהיה מונע את כליאתה של התובעת לזמן כה ממושך
התובעת, אישה בשנות השבעים לחייה, היא עולה חדשה מאיטליה שאינה דוברת עברית. באחד הימים, השתמשה התובעת במעלית בבניין מגורים בבת-ים, אך זו הפסיקה לפתע לפעול בעת שהייתה בקומה הרביעית, ונעצרה. בתגובה, צעקה התובעת לעזרה ושכנים ששמעו את צעקותיה דיווחו על המקרה לנתבעת, החברה שסיפרה את שירותי האחזקה והתיקון למעלית.
משהנתבעת לא הגיעה לחלץ את התובעת, התקשרה אחותה, המתגוררת אף היא בבניין, למוקד הטלפוני של החברה, ורק כעבור שעה הגיע טכנאי שחילץ את התובעת מהמעלית התקועה. מיד לאחר שחולצה מהמעלית, התעלפה התובעת על הרצפה והובהלה לבית החולים, שם אובחנה כסובלת מ"חרדה והיסטריה לאחר אירוע סטרס". מבית החולים שוחררה התובעת לביתה עם המלצה למנוחה ומעקב רופא מטפל. בהמשך, נבדקה התובעת באיטליה ע"י נוירולוג שאבחן כי היא סובלת ממצב נפשי ירוד, חרדות, הפרעות בזיכרון, נדודי שינה ופחד מלהיות לבדה. כמו כן ציין הנוירולוג כי תנודות במצב הרוח מגבילות את התובעת בפעילות יומיומית.
על רקע זה, הגישה התובעת תביעה כספית נגד חברת האחזקה, וזו מצדה שלחה הודעת צד ג' לנציגות הבית המשותף שבו אירע המקרה. לטענת החברה, פעולת החילוץ הייתה מהירה ונעשתה תוך כ-20 דקות מקבלת ההודעה על התקלה. עוד נטען, כי כשדלת המעלית נפתחה התובעת יצאה ממנה בכוחות עצמה אל הקומה שכבר התאספו בה אנשים רבים קולניים וזועמים אשר התנהגו בגסות. החברה הודתה כי התובעת אכן התעלפה לזמן קצר בו נשכבה על הרצפה ולאחר מכן התעוררה והתיישבה על כיסא. כן הוסיפה החברה כי אין היסטוריה קודמת לתקלה זו במעלית וכי דובר בפעם הראשונה בה הדבר אירע.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
סגן הנשיאה, השופט מנחם מזרחי, קבע כי עדותה של התובעת הייתה מהימנה ואמינה, וכי להרגשתה הסובייקטיבית הייתה כלואה במעלית פרק זמן ארוך. לדבריו, אין מחלוקת שהמקרה אכן אירע והתובעת נתקעה במעלית, אולם יש לבחון האם לחברת האחזקה או לנציגות הבית המשותף קיימת אחריות נזיקית בנוגע לתקלה.
בעניין זה, ציין השופט כי מדוח התקלות שהוגש ביחס למעלית המדוברת עולה כי דובר במעלית בעלת רצף של תקלות, וכי ניתן למצוא גם תקלות שונות שאירעו לאחר היום בו נתקעה התובעת במעלית. בנוסף, ניתן ללמוד כי לפני שהתובעת נתקעה במעלית היו אירועים דומים שבמסגרתם נעצרה המעלית וחולצו ממנה אנשים. על כן, נוכח טיבה של המעלית, סבר השופט כי ראוי היה שהחברה תעמיד כלפיה מערך שירות נגיש, תדיר וזמין יותר משום שחברה סבירה בנעליה יכולה וצריכה הייתה לצפות את האפשרות שאדם ייתקע במעלית זו.
זאת ועוד, קבע השופט, רצף תקלות שכזה חייב את החברה להמליץ לנציגות הבית המשותף לבצע מערך תיקון יסודי משמעותי כדי למנוע תקלות וכליאת אנשים במעלית, אולם לא הוצגו ראיות המלמדות כי המלצה שכזו אכן נעשתה. לדעת השופט, המערך השירותי של החברה, המונה 35 עובדים סה"כ עבור 1,300 מעליות, אינו מספיק כדי להעניק מענה מהיר למקרה בו אדם נתקע במעלית, במיוחד נוכח התחייבות החברה כלפי נציגות הבית בחוזה השירות. לדברי השופט, אין חולק שהסיכון להתקע במעלית הוא סיכון סביר, ואין לאדם ביטחון מלא שאם הוא ייתקע במעלית הוא יחולץ ממנה בפרק זמן של שניות או דקות.
במקרה הנוכחי, קבע השופט כממצא עובדתי כי התובעת הייתה כלואה במעלית 37 דקות לכל הפחות, פרק זמן בלתי סביר המעיד על רשלנותה של החברה במערך האחזקה והשירות למעלית. עוד ציין השופט כי הטכנאי שטיפל בתקלה לא הובא לעדות, ועניין זה רובץ לפתחה של החברה.
אשר להודעת צד ג' שהוגשה כלפי נציגות הבית המשותף, ציין השופט כי בין החברה לנציגות קיים הסכם שירות לפיו האחריות לתפעולה ותקינותה של המעלית רובצת על החברה בלבד, וכך גם נהגה הלכה למעשה. אשר על כן, יש לדחות את ההודעה לצד השלישי.
בכל הנוגע לסכום הפיצוי, ציין השופט כי התובעת לא הציגה ראיות לראשי נזק אחרים מלבד כאב וסבל ולא תמכה את טענותיה בחוות דעת רפואיות. אשר לכאב וסבל, הזכיר השופט כי התובעת, בגילה המבוגר, שהתה בתוך תא המעלית הסגור למשך 37 דקות, וכי היא אינה דוברת עברית, התקשתה בקריאה לעזרה ולאחר מכן נזקקה לטיפול רפואי מסוים. עוד התרשם השופט כי התובעת חוותה חוויה קשה שנחרטה בזיכרונה וניכר כי האירוע נטע בה בהלה וחרדה של ממש והותיר חותם בנפשה. סך הפיצוי שנפסק: 15 אלף שקל, בתוספת הוצאות משפט בסך 4,000 שקל ושכ"ט עו"ד בגובה 20% + מע"מ. בנוסף לכך, חייב השופט את הנתבעת לפצות את התובעת על התשלום ששילמה לבית החולים ועל ההוצאות שהוציאה לצורך הגעה למשפט בישראל ממקום מגוריה באיטליה. כן תשלם הנתבעת הוצאות משפט בסך 2,500 שקל ושכ"ט עו"ד בגובה 20% לנציגות הבית המשותף, הצד השלישי בתביעה. התובעת יוצגה בהליך ע"י עו"ד ארז כהן. הנתבעת יוצגה ע"י עו"ד אביטל אחוות משולם. הצד השלישי יוצג ע"י עו"ד רונן שינדלר.
ת"א 29692-04-18




