בית משפט השלום גזר עונש הכולל בין היתר, 18 חודשי מאסר בפועל על מורה שהורשע בביצוע עבירות מין בתלמידת כיתתו. נקבע כי ציבור המורים והמחנכים בישראל צריך להפנים את האיסור על קיום מערכות יחסים אישיות עם תלמידים בכל שכבות הגיל.
עסקינן בגזר דינו של מורה ומחנך שביצע עבירות במין בתלמידת כיתתו. הנאשם, הורשע על יסוד הודאתו במסגרת הסדר טיעון בביצוע עבירות של מעשה סדום באדם שמלאו לו שש עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, תוך ניצול יחסי חינוך, ומעשים מגונים בקטינה שמלאו לה ארבע עשרה תוך ניצול יחסי חינוך (ריבוי עבירות).
ע"פ עובדות כתב האישום במועדים הרלבנטיים לכתב האישום היה הנאשם מורה ומחנך כיתה י"ב בבית ספר ביישוב פלוני. המתלוננת, למדה בכיתת חינוך של הנאשם בבית הספר. בחודש יוני 2018 החלו התכתבויות בטלפון הסלולרי בין הנאשם למתלוננת. בחודש יוני 2018 נפגשו הנאשם והמתלוננת בבית קפה ובמהלך הפגישה ערכו ביניהם מסמך שנועד להסדיר את מהות היחסים ביניהם. בין היתר נכתב במסמך זה כי עליהם לשמור את מערכת היחסים ביניהם בסוד. בתום הפגישה נישק הנאשם את המתלוננת בפיה. במהלך התקופה, במספר מועדים שאינם ידועים במדויק שלח הנאשם למתלוננת תמונות של איבר מינו באמצעות יישומון וואטסאפ. במספר מועדים ביקש הנאשם מהמתלוננת לשלוח לו תמונות עירום שלה, ובהמשך לכך, במועדים שונים, חשפה המתלוננת את חזה לפני הנאשם בשיחת וידאו שערכה עמו. עוד נטען כי במועד שאינו ידוע במדויק במהלך התקופה נסעו הנאשם והמתלוננת למקום מסוים ברכבו של הנאשם. בעת ששהו ברכב במקום מבודד נגע הנאשם בחזה של המתלוננת מתחת לבגדיה וכי במהלך התקופה, בעת ששהו ברכב במקום שאינו ידוע למאשימה, הוריד הנאשם את מכנסיו ותחתוניו והחדיר את איבר מינו לפיה של המתלוננת עד שהגיע לסיפוקו.
במסגרת הטיעונים לעונש ב"כ המדינה עמד בטיעוניו על חומרת מעשי הנאשם ועתר למתחם עונש הולם שנע בין 20 ל-40 חודשי מאסר בפועל בהתאם לפסיקה שהגיש. ב"כ המדינה טען כי המעשים הלכו והתעצמו מבחינת דרגת חומרתם ובוצעו תוך תכנון מוקדם וכי תסקיר נפגעת העבירה מלמד על פגיעה משמעותית במתלוננת ובמשפחתה. לשיטת ב"כ המדינה על בית המשפט לשלוח מסר מחמיר לעבריינים בכוח דוגמת הנאשם, לבל ינצלו לרעה את תפקידיהם במערכת החינוך.
ב"כ הנאשם טען מצדו כי מעשי הנאשם אמנם מצביעים על כשל מוסרי אולם המתלוננת הייתה על גבול הבגירות ומדובר בסך הכול בשני אירועים. הנאשם היה מורה מכובד מאד. משלח ידו נגדע. הוא לא ישמש עוד כמורה. סיכוייו למצוא תעסוקה בתחום אחר - אפסיים, גם נוכח גילו. הנאשם איבד את מעמדו בחברה לה הוא משתייך. הוא עלול לאבד גם את משפחתו. הערכת המסוכנות שנערכה לנאשם מלמדת כי אין הוא מסוכן לציבור. שליחתו אל מאחורי סורג ובריח תהווה ענישה אכזרית ובלתי מוצדקת, ולמעשה יש לחרוג בעניינו ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום.
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
כב' השופט מ' קרשן פסק כי במקרה דנן מידת הפגיעה בערך המוגן אינה מועטה ויוכיח הנזק הכבד שנגרם למתלוננת ולבני משפחתה כתוצאה ממעשי הנאשם. הפגיעה בערך המוגן מועצמת גם מפער הגילים בין הנאשם למתלוננת ומהאופן הפסול בו ניצל הנאשם את רצונה של המתלוננת לרצותו. נסיבות ביצוע העבירה חמורות אף הן. הנאשם ניצל את מעמדו המיוחד כלפי המתלוננת לצרכיו המיניים. על מנת למנוע חשיפה הנאשם אף החתים אותה על מסמך שחייב אותה לשמור את מערכת היחסים בסוד - מעשה שמעבר לחומרה הטמונה בו מלמד על תכנון מוקדם ואף על הפער שבין ציפיות כל אחד מן הצדדים מן ה"קשר".
עוד נקבע כי הנאשם הסלים את התנהלותו המינית כלפי המתלוננת כאשר במפגש אחד ביניהם במקום מבודד נגע בחזה מתחת לבגדים, ובמפגש נוסף גרם לה לבצע בו מין אוראלי עד אשר הגיע לסיפוקו. מעשים אלה אמנם לא בוצעו בכפיה, אך בהינתן העובדה כי נעשו בין מורה-מחנך כבן 56 לבין תלמידת כיתה י"ב, אי אפשר לומר שנעשו בהסכמה. המחוקק אמר בעניין זה את דברו וקבע כי, בהינתן הקשר המיוחד בין מורה לתלמידו, קשר סמכותני שמבחינת התלמיד גובל לעיתים בהערצה, אין לאפשר קשר מיני בין השניים. אמת, הקטינה בה עסקינן הייתה בעת המעשים כבת 17, על סף הבגירות. ברם, דווקא בשנות הלימודים האחרונות בתיכון, כאשר התלמידים מצויים בשיאו של גיל ההתבגרות והם מוצפים בהורמונים ורגישים במיוחד להשפעות חיצוניות, ישנו טעם מיוחד לאסור בתכלית האיסור על קשר מיני בין מורה לתלמיד.
בהמשך לאמור נקבע כי בהינתן כל האמור ולנוכח עמדתו הברורה של בית המשפט העליון על הצורך להחמיר בעונשם של עבריינים שמבצעים עבירות מין בקטינים תוך ניצול תמימותם וחוסר בגרותם, גם בתחום העבירות בו עסקינן - עבירות המין בהסכמה, שהלכה למעשה איננה הסכמה כלל ועיקר. מתחם העונש ההולם בענייננו עומד על מאסר בפועל בן 16 עד 36 חודשים, כעונש עיקרי.
בית משפט השלום הוסיף ובחן את השיקולים לקולא ולחומרה בעניינו של הנאשם וקבע כי בתחום עבירות המין ישנה חשיבות מיוחדת לענישה שיהיה בה ממד מרתיע ולא רק כלפי הנאשם. ציבור המורים והמחנכים בישראל צריך להפנים את האיסור על קיום מערכות יחסים אישיות עם תלמידים בכל שכבות הגיל ובהינתן אופי הציבור בו עסקינן קיים סיכוי של ממש שהחמרה בעונש תקדם את אינטרס הרתעת הרבים. מאידך נקבע כי יש להביא בחשבון את הודאתו של הנאשם בהזדמנות הראשונה, את הפגיעה של העונש בנאשם ובבני משפחתו, מאמציו לתיקון תוצאות העבירה המתבטאים בהפקדת סכום הפיצוי המוסכם, התנהגותו החיובית של הנאשם עד כה ותרומתו לחברה, חלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, מעצרו של הנאשם בתחילת הדרך והתנאים המגבילים בהם חויב בהמשך וכן העובדה שאין לחובתו של הנאשם הרשעות קודמות. נוסף על יש לקחת בחשבון את סילוקו של הנאשם ממערכת החינוך (הגם שעל הנאשם להאשים בעניין זה רק את עצמו) והקושי הממשי שיהיה לו במציאת פרנסה אחרת, במיוחד בגילו המתקדם.
לאור האמור לעיל נקבע כי יש לגזור על הנאשם עונש בשליש התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע. רכיבי העונש שנגזרו על הנאשם הינם -מאסר בפועל בן 18 חודשים, בניכוי ימי מעצרו; מאסר על תנאי בן 12 חודשים ותשלום פיצויים למתלוננת בסכום של 50,000 ₪.
המאשימה יוצגה בהליך ע"י פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) באמצעות עו"ד ראזי בטחיש; הנאשם יוצג בהליך ע"י עו"ד אשר חן ועו"ד צופית טל
