שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > הופחת עונשו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מין בילדה - חדל להיות בן משפחתה

חדשות

הופחת עונשו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מין בילדה - חדל להיות בן משפחתה , צילום: צילום: pixabay
הופחת עונשו של נאשם שהורשע בביצוע עבירות מין בילדה - חדל להיות בן משפחתה
25/11/2020, עו"ד שלי גולדמן

בית המשפט העליון קיבל ערעור שהגיש נאשם שהורשע בביצוע עבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה בת משפחה. הנאשם טען כי הרשעתו במעשים מגונים בתוך משפחה אינה יכולה לעמוד - זאת, מן הטעם שלאחר גירושיו מדודתה של נפגעת העבירה, אשר הושלמו לפני ביצוע המעשים, הוא חדל מלהיות דודהּ של הנפגעת. נקבע כי הנאשם לא היה בגדר בן משפחתה של נפגעת העבירה בזמן שביצע בה את זממו.

השאלה העומדת לדיון הינה האם המילה "דוד" נושאת בחובה גם את מי שבזמן ביצוע העבירה כאמור כבר לא היה דודהּ הפורמלי של הנפגעת בעקבות גירושיו מדודתה, אך בפועל תיפקד כאחד מבני משפחתה הקרובה לכל דבר ושמר על קשר אישי קרוב עם בני ביתה חרף הגירושין? במילים אחרות, האם המילה "דוד", כמשמעה בסעיף 351(ה) לחוק העונשין, מתייחסת אך ורק לדוד במובן הפורמלי - כמי שקשור קשר דם או קשר חיתון עם משפחתה של נפגעת העבירה - או שמא מדובר גם ב"דוד פונקציונלי": דוד לשעבר אשר לא ניתק את עצמו ממשפחתה של הנפגעת למרות גירושיו מדודתה והמשיך לתפקד כדודהּ כבעבר?

שאלה זו עלתה לדיון בעניינו של המערער דכאן, אשר היה נשוי לדודתה של נפגעת העבירה, אולם ביצע את העבירות בהן הורשע רק לאחר גירושיו ממנה. נפגעת העבירה היתה קטינה בת-תשע בזמן שהמערער נישקה בפיה ונגע מספר פעמים באזור איבר מינה כדי לגרום לעצמו גירוי וסיפוק מיניים. בית המשפט קמא קבע כי המערער - שאינו חולק עוד על כך שביצע את המעשים גופם - עבר עבירות כאמור בכושרו ובמעמדו כדודהּ של הנפגעת.

המערער טען כי הרשעתו במעשים מגונים בתוך משפחה אינה יכולה לעמוד - זאת, מן הטעם שלאחר גירושיו מדודתה של נפגעת העבירה, אשר הושלמו לפני ביצוע המעשים, הוא חדל מלהיות דודהּ של הנפגעת. המערער הוסיף וטוען כי הוא איננו יכול להיחשב ל"בן משפחה" של הנפגעת מאחר שהמחוקק קבע רשימה מפורטת וסגורה של דמויות שתיחשבנה ל"בני משפחה", אשר איננה כוללת גרוש דודתה של נפגעת העבירה. עוד טען המערער, כי הרחבתה של רשימה כאמור על ידי חקיקה שיפוטית אינה עולה בקנה אחד עם כלל הפרשנות המקלה הקבוע בסעיף 34כא לחוק העונשין.

המדינה, מנגד, סמכה את ידיה על פסק הדין קמא ועל נימוקיו. המדינה הדגישה כי גירושי המערער מדודתה של נפגעת העבירה לא הוציאוהו מכלל "בן משפחה", זאת מאחר שהלה המשיך לתפקד - לפחות כלפי חוץ - כבן זוגה של הדודה וכפועל יוצא מכך כדודהּ של הנפגעת. המדינה הוסיפה וטענה כי קביעתו של בית המשפט המחוזי שהמערער ביצע את המעשים המגונים בנפגעת העבירה בכושרו ובמעמדו כדודהּ היא קביעה נכונה ומחוייבת המציאות מתוקף פרשנותו התכליתית של הביטוי "בן משפחה", אשר מופיע בסעיף 351(ה) לחוק העונשין. לשיטת המדינה, תכליתן של המילים "בן משפחה" היא להביא להחמרה באחריותם הפלילית ובעונשיהם של כל אלה אשר מנצלים לרעה את הימצאותם במסגרת משפחתית של קטינים, ואת קרבתם לקטינים, כדי לבצע בהם את זממם בחדרי חדרים ובאין מפריע. לגישתה, תכלית זו תומכת במתן פירוש פונקציונלי רחב למילים "בן משפחה", "דוד", "דודה", וכיוצא באלה.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

כב' השופט א' שטיין פסק כי  הגדרת "בן משפחה" כוללת בתוכה, לצדו של "הורה", את "בן זוגו של הורה" בין אם הוא נשוי לאותו הורה ובין אם לאו - ללמדך, כי המחוקק יודע לעשות חריגים לדרישת קשר הדם או החיתון כאשר הוא מוצא לנכון לעשות כן. בהקשר זה בן הזוג הלא נשוי שמבצע עבירת מין בקטין איננו חייב להיות ידוע בציבור של הורה הקטין כדי להיחשב לבן משפחתו: די בעצם היותו בן זוגו של ההורה בזמן ביצוע העבירה. סעיף 86(ב) לחוק העונשין, לעומת זאת, קובע, בעניינו-שלו, כי "בן זוג" הוא "לרבות הידוע בציבור כבן זוגו"; ומכאן משתמע, לכאורה, כי באין הוראה מפורשת, חוק העונשין אינו מתייחס לזוג בלתי נשוי כאל "בני זוג" גם כשמדובר בידועים בציבור. מכאן עולה מסקנה חד-משמעית כי לפנינו הסדר ממצה וברור, שבו המילה "דוד" מתייחסת אך ורק למי שנמצא בקשר דם או חיתון עם קורבן העבירה בשל היותו אח של הורהו או נשוי לאחד מהאחאים של הוריו.

עוד נקבע כי אין מקום להרחבת ההגדרה של "בן משפחה" שבסעיף 351(ה) לחוק העונשין בדרך של פרשנות אשר חורגת מלשונן הרגילה והמקובלת של מילות הסעיף. באין קשר דם או חיתון בין הקטין שנפגע מעבירת המין לבין מבצע העבירה - שאינו בן זוגו של הורה הקטין, וגם אינו בגדר "אח או אחות חורגים", "אומן", בן זוג של "אומן" או הורה של "אומן", כמצוין בסעיף 351(ה) חוק - אין לראות במבצע העבירה "בן משפחה" של הקטין. הווה אומר: המערער לא היה בגדר בן משפחתה של נפגעת העבירה בזמן שביצע בה את זממו.

יתר על כן נקבע כי בניגוד לעמדת המדינה פרשנותו התכליתית של רכיב מרכיבי העבירה אינה ממצה את עצמה ביצירת התאמה בין מילות החוק, אשר מתארות את אותו רכיב, לבין הערך החברתי המוגן באמצעות האיסור הפלילי שבו עסקינן. דיני העונשין שלנו אינם בנויים על האקסיומה שכל מי שפוגע בערכים המוגנים על ידם ראוי להרשעה ולעונש אשר נותנים ביטוי מלא ובלתי מתפשר לערך החברתי שנפגע.

כב' השופט א' שטיין הוסיף והדגיש כי עניינם של דיני העונשין אינו רק בנענש אלא גם במעניש; ובאומרו "מעניש", הוא מתכוון למדינה על כל זרועות האכיפה שלה: המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט. בצד העבירות והעונשים שדיני העונשין קובעים עבור מפרי החוק, דינים אלה מציבים גבולות לכוחה של המשטרה, לכוחה של הפרקליטות ולכוחם של בתי המשפט לפגוע בחירותם, בכבודם וברווחתם של חשודים ונאשמים. גבולות אלה נקבעו, בראש ובראשונה, במילות האיסורים הפליליים אשר נכתבו בחוק, שכן מילים אלו - ורק הן - מגדירות את המעשים והמחדלים אשר מגיעים כדי עבירה פלילית. שמירה על גבולות אלו מרסנת את הכוח שבידי רשויות האכיפה לבל יעצים את עצמו יתר על המידה, יגלוש אל מחוץ לגבולות שנקבעו לו ויחריב את חירותו, את כבודו ואת רווחתו של האזרח שעומד מולו. שמירה על גבולות כאמור, אף היא בגדר תכליתם של דיני העונשין בני זמננו, וחשיבותה של תכלית זו איננה נופלת מחשיבות ההגנה על ערכים חברתיים מפני מעשים עברייניים.

בהמשך לאמור נקבע כי בית המשפט המחוזי טעה בקבעו כי המערער היה דודה של נפגעת העבירה בזמן שביצע בה את זממו. המערער עבר אמנם עבירה חמורה, אולם הוא לא היה דודה של הנפגעת בעת ביצוע המעשים, וכפועל יוצא מכך, מן הדין היה להרשיעו במעשים מגונים בנסיבות אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, ולא בעבירות חמורות יותר שבבסיסן מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה בת-משפחה אשר טרם מלאו לה 16 שנים.

לאור האמור לעיל, הערעור התקבל פה אחד. נקבע כי יש לבטל את הרשעת המערער בעבירות של מעשה מגונה בנסיבות אינוס בקטינה בת-משפחה שטרם מלאו לה 16 שנים, ולהרשיעו - חלף העבירות הללו - במעשים מגונים בנסיבות אינוס בקטינה שטרם מלאו לה 16 שנים (ושאינה בת משפחתו). באשר לעונש, נקבע כי חלף 32 חודשי מאסר בפועל, אשר הושתו על המערער על ידי בית משפט קמא, הלה ירצה 27 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח, בניכוי ימי מעצרו. שאר פרטי ההרשעה והעונש יוסיפו לעמוד בעינם.

המערער יוצג בהליך ע"י ב"כ עו"ד אלכסנדר גאוסקין; המדינה יוצגה בהליך ע"י עו"ד עודד ציון

ע"פ 3583/20

 

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit.jpg
17 | S:44
קומיט וכל טופס במתנה