שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > נדחתה תביעתו של בעל מועדון להכרה באירוע ירי שבמהלכו נפגע כתאונת עבודה

חדשות

נדחתה תביעתו של בעל מועדון להכרה באירוע ירי שבמהלכו נפגע כתאונת עבודה, צילום: pixabay
נדחתה תביעתו של בעל מועדון להכרה באירוע ירי שבמהלכו נפגע כתאונת עבודה
27/01/2022, עו"ד שלי גולדמן

בית הדין האזורי לעבודה דחה תביעה שהגיש מועדון שנורה בדרך חזרה מהמועדון לביתו כתאונת עבודה. נקבע כי לא עלה בידי בעל המועדון להוכיח את גרסתו - יתכן ואירוע הירייה היה קשור לעבודתו  כבעל מועדון, ואולם יכולות להיות סיבות רבות מדוע גורם פלילי ירצה לירות בו, כאשר הסיבה שבעל המועדון ציין, בליין נקמן, אינה הסיבה הסבירה ביותר.

לפנינו תביעת התובע להכיר באירוע ירי מאפריל 2017 שארע בדרך מהעבודה לביתו כפגיעה בעבודה וזאת בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

התובע הינו בעל מועדון שנורה בזמן נסיעה. לטענת התובע נסיעתו מהעבודה לביתו עומדת בסעיפים 79-80 לחוק הביטוח הלאומי, שכן התאונה אירעה בעת שהתובע נסע ממקום העבודה לביתו, כאשר תכלית הנסיעה הייתה לחזור לביתו שבטבעון. התובע נפגע בצומת ג'למה בדרכו מהעבודה, בין אם נסע לדירתו השכורה ברמת ישי ובין אם נסע לבית הוריו בו לן מספר פעמים בשבוע על מנת לעזור לאביו הנכה, כאשר בית זה נחשב בעיניו למעונו לכל דבר וענין. עוד נטען כי התובע והעדים מטעמו העידו על המצב המתוח, האיומים והאוכלוסייה עמה צריך להתמודד יום יום והאווירה הטעונה ששררה במועדון סמוך לזמן הירי, ועל כך שמגיעים למועדון עבריינים שמאיימים כאשר הם מסורבים כניסה. התובע הביא עדויות של בעלי מועדונים אחרים אשר חוו גם הם אלימות בשל היותם בעלי מועדון.

המל"ל טען כי מאחר והאירוע לא קרה בעת שהתובע היה במקום העבודה אלא קרה בעת שהתובע היה ברכבו בצומת ג'למה, הרי שאין מדובר בפגיעה בעבודה כהגדרתה הקלאסית, ויש לבדוק אם מתקיים אחד החריגים והחזקות לתאונת עבודה. על פי הפסיקה, יש לפרש את הוראות סעיף 80(1) לחוק בצמצום ובדווקנות, כאשר על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הפגיעה ארעה עקב סיכוני הדרך ולא על רקע אישי. אין מדובר בתאונה מהעבודה למעון, כי התובע לגרסתו נסע לבית הוריו בקרית טבעון ולא לביתו ברמת ישי שם התגורר. אי אפשר לקבל את גרסת התובע כי התגורר מחצית הזמן ברמת טבעון ומחצית הזמן ברמת ישי ומהעדויות שהיו בפנינו עולה כי התובע התגורר ברמת ישי ולא בטבעון. ככל שהתובע היה בדרכו לבית הוריו, הרי שמדובר בסטייה מכוונת ומתוכננת מראש של ממש מהדרך. בנוסף לפי הפסיקה, יש לראות אירוע הקורה לעובד בדרכו ממעונו למקום עבודתו כתאונת עבודה אם היא תוצאה מסיכוני הדרך האורבים לכל עובר ושב ותנאי זה אינו מתמלא כאשר האירוע מתרחש בשל סיבות הטמונות במבוטח עצמו. כל טענות התובע כי נפגע על רקע איומים הינן בגדר השערה בלבד, שכן התובע הודה שאינו יודע להצביע על זהותו של העבריין הספציפי ועל אירוע ספציפי במועדון שם נחשף לאיומים.

כב' השופטת א' שומרוני -ברנשטיין פסקה כי התובע נפגע בצומת ג'למה, שנמצאת בדרך, בין אם התובע נסע לדירתו ברמת ישי ובין אם התובע נסע לבית הוריו בקרית טבעון. עדותו של התובע לעניין לאן הוא נסע באותו לילה לא היתה עקבית, ואולם אנו מייחסים זאת לבלבול שנוצר אצלו כתוצאה מאירוע הירייה. היות ועסקינן בתביעה בתחום הביטחון סוציאלי, נקודת המוצא שלנו בפסק דין זה תהיה כי התובע היה בדרכו למעונו (בין אם המעון הוא בדירתו השכורה ובין אם בבית הוריו, שם מעונו הרשמי).

עוד נקבע כי במקרה שבפנינו, אין ספק שהאירוע כוון כלפי התובע באופן אישי וכי רוכב האופנוע עקב אחר התובע במטרה לפגוע בו.על כן, לא מדובר בסיכון דרך – אלא באירוע חבלני מכוון. השאלה השנייה העומדת בפנינו הינה האם אותו אירוע חבלני היה מכוון מטעמים הקשורים לעבודה או שמא על רקע אישי של התובע.

בהמשך לאמור נפסק כי בתשובה לשאלה זו היו לתובע השערות בלבד, ואולם לא הייתה לו אפילו ראשית ראיה לבסס השערותיו. התובע טען, בהתבסס על מקרים שונים שאירעו במועדונים או לחבריו, כי הוא מעריך שמדובר בבליין אשר הוא לא הכניס למועדון ושהחליט לנקום בו. אין לקבל את גרסתו של התובע, משהתובע לא הביא ולו ראשית ראיה להוכחתה. אמנם היו מקרים, והתובע אף הפנה לכתבות בעיתונים, שבהם בליינים שלא הוכנסו למועדונים כעסו והחליטו לנקום, ואולם ישנם מקרים רבים אחרים שבהם פוגעים בבעלי עסקים מסיבות שונות, כגון למשל פרוטקשן או עקב מעורבות בעניינים פליליים ולא די בראיות אשר הובאו על ידי התובע כדי להוות ולו ראשית ראיה כי מדובר בבליין שבא לנקום.

יתר על כן נקבע כי מהראיות שהוצגו עלה, כי התובע לא שיתף פעולה עם המשטרה ויש בכך כדי להחליש את טענתו כי מדובר בבליין שבא לנקום. כאשר המשטרה הגיעה אליו (בין אם לבית החולים כשאושפז ובין לביתו) נראה כי התובע לא עשה מאמצים כלשהם לפנות למשטרה מיוזמתו כדי לקדם את החקירה. יתרה מכך, התובע אף החליט שלא להזמין את חוקר המשטרה לעדות בפנינו, על אף שהיה בכך כדי לסייע לו אילו באמת השתדל לקדם את החקירה בעניינו.

זאת ועוד נקבע כי ביום האירוע (יום ד') לא היתה מסיבה במועדון כאשר המסיבה האחרונה במועדון היתה בסופ"ש שקדם לאירוע ולכן ברור שלא מדובר בבליין חמום מח שהחליט להתנקם במי שלא אישר את כניסתו למסיבה. הגרסה, כי בליין חמום מח אשר כעס על כך שלא הוכנס למסיבה המתין שעות מחוץ למועדון עד שהתובע יסיים לעבוד, ייסע לביתו, כאשר הוא מראש הצטייד באופנוע, אקדח ומשתיק קול, ואשר עקב אחר התובע עד שהוא מצא מקום נח לירות בו, אינה משכנעת בעניינו ונראה כי דווקא התכנון מראש והמקצוענות שבה בוצעה פעולת הירייה מלמדת כי סביר יותר שמדובר בפעילות פלילית מתוכננת.

לסיכום, התביעה נדחתה. נקבע כי יתכן ואירוע הירייה היה קשור לעבודתו של התובע כבעל מועדון, ואולם יכולות להיות סיבות רבות מדוע גורם פלילי ירצה לירות בתובע, כאשר הסיבה שהתובע ציין, בליין נקמן, אינה הסיבה הסבירה ביותר.

התובע יוצג ע"י עו"ד מעין שלו; הנתבע יוצג ע"י עו"ד ענת רישין נקש

ב"ל 5389-05-19

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:7
קומיט וכל טופס במתנה