שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > בית המשפט פסק פיצוי גבוה בתביעת לשון הרע - יש להוקיע את תופעת הבריונות ברשת

חדשות

בית המשפט פסק פיצוי גבוה בתביעת לשון הרע - יש להוקיע את תופעת הבריונות ברשת, צילום: istock
בית המשפט פסק פיצוי גבוה בתביעת לשון הרע - יש להוקיע את תופעת הבריונות ברשת
05/07/2022, עו"ד שוש גבע

בית המשפט קיבל תביעת לשון הרע שהגיש קצין משטרה. נקבע כי הגישה לפיה ניתן לייחס לבעל תפקיד ציבורי מעשי שחיתות ללא כל בסיס עובדתי, מייצגת את התופעה של בריונות ברשת בצורה מובהקת ויש להוקיע אותה. התופעה הפכה להיות חלק מתרבות השיח הציבורי ומתפקידו של בית המשפט, להציב גבולות להתנהגות הבריונית.

לפנינו שתי תביעות לשון הרע, שהדיון בהן אוחד, בעקבות מספר פרסומים שהנתבעים הפיצו אודות התובע ברשת החברתית "פייסבוק".התובע, קצין משטרה, שימש בתקופה הרלוונטית כמפקד השיטור בעיר אלעד בדרגת פקד. הנתבעים הינם פעילים חברתיים ויריבים פוליטיים של ראש עיריית אלעד, מר ישראל פורוש.

לטענת התובע, הנתבעים ביצעו  פרסומים המהווים הוצאת לשון הרע כנגדו.

לטענת הנתבע, הוא אינו מכחיש את עצם הפרסום המיוחס לו, אולם לטענתו, מדובר בהבעת דעה לגיטימית ולא בפרסום המהווה לשון הרע. כמו כן, נטען להגנת אמת בפרסום ואף כי הדבר נעשה בתום לב ולטובת האינטרס הציבורי, באשר לשיטתו הפרסום נועד לחשוף את מעלליו של קצין המשטרה ואת מעשיו הבלתי חוקיים שנעשו תוך שיתוף פעולה עם עיריית אלעד.

גם הנתבעת אינה מכחישה את הפרסומים המיוחסים לה, אך טוענת כי תביעה זו נועדה על מנת להפחיד ולהשתיק אותה על מנת שלא תפרסם את התנהלות קצין המשטרה שלשיטתה בחר לשרת את ראש העיר אלעד ומקורביו, וככל הנראה עושה זאת לשם קבלת תמורה כלשהי.

כב' השופט א' נבו פסק כי התביעה מתקבלת. הנתבע  פרסם שני פוסטים בקבוצת פייסבוק בשם "גם באלעד" בה חברים מאות מתושבי העיר. בין היתר נכתבו הדברים הבאים: "מפקד נקודת המשטרה באלעד פקד אלי יעקב ממשיך לשרת את פורוש ונותן לו לסכן את תושבי אלעד בניגוד לחוק ולהנחיות משרד הבריאות.." וכן - "ראש העיר מושחת בגיבוי מלא של משטרה מושחתת..". נקבע כי הנתבע מפרט שורה ארוכה של אירועים בהם התנהלות משטרת ישראל לא הייתה לרוחו, כגון מקרי אכיפה של חוקי התכנון והבניה, אכיפת חוקי הקורונה, קיום אירועים ציבוריים ועוד. אולם, מלבד חוסר שביעות רצון מהתנהלות שוטרי משטרת אלעד, אין כל טענה קונקרטית או ראיה התומכת בפרסום שפרסם ולפיו התובע משרת את ראש העיר פורוש, נותן לו לסכן את תושבי העיר בניגוד לחוק או שהוא נגוע בשחיתות. גם בעת שחקר את קצין המשטרה בחקירה נגדית, עסקה החקירה באופן שבו אכפה משטרת אלעד את חוקי הקורונה, סייעה באכיפת חוקי הבניה וכדו'. עניינים אלה, לרבות חוסר שביעות רצון הנתבע מתפקוד המשטרה אינם רלוונטיים לצורך הכרעה בתיק דנן שעניינו פרסומים המייחסים לקצין המשטרה שיתוף פעולה עם ראש עיריית אלעד והתנהלות מושחתת. נקבע כי לשיטתו של הנתבע לכל איש ציבור שתפקודו אינו לשביעות רצונו, ניתן לייחס שחיתות ולפרסם זאת ברבים. גם אם אין כל בסיס להאשמות החמורות וגם אם יהיה בכך כדי לפגוע בשמו הטוב.

המסקנה מן האמור לעיל, היא כי יש בפרסום שפרסם הנתבע כדי להוות לשון הרע כלפי קצין המשטרה בכך שנאמר כי הוא משרת את ראש העיר תוך סיכון חיי התושבים וזאת בניגוד לחוק. הפרסום שפרסם הנתבע אף קושר בין השחיתות הנטענת של העירייה לקצין המשטרה בעצמו תוך שהוא קובע כי ראש העיר מקבל גיבוי מלא של משטרה מושחתת. יתר על כן, נקבע כי הנתבע לא הוכיח אף טענה מטענותיו, כי התנהלות קצין המשטרה בתפקידו נועדה לשרת את ראש העיר או שהוא נגוע בשחיתות כלשהי. לכן, הפרסום שפרסם אינו חוסה תחת הגנת "אמת בפרסום" ובוודאי שלא נעשה בתום לב ולטובת אינטרס ציבורי כלשהו. זאת ועוד, לנתבע תפיסה שגויה וטשטוש גבולות בין המותר לאסור בכל הנוגע לפרסום פומבי אודות אישי ציבור. לשיטתו, במסגרת המאבק הציבורי כנגד ראש עיריית אלעד, הוא רשאי להכפיש, להשמיץ ולייחס שחיתות לכל בעל תפקיד, ללא צורך בראיה כלשהי, או בסיס עובדתי, אלא על סמך התרשמותו הסובייקטיבית מאופן תפקודו. משכך, נפסק כי הנתבע פרסם פרסום המהווה לשון הרע אודות קצין המשטרה, ועליו לפצות אותו בגין הפרסום המכפיש.

בהמשך לאמור, נקבע כי הנתבעת פרסמה מספר פרסומים ברשת החברתית פייסבוק וביניהם: "האם פורוש התחיל ביחסי ציבור למפקד החדש אלי יעקב כדי שגם הוא יעלים עין מעבריינות העירייה?, וכן:  "אלי יעקב והשיטור העירוני עובדים קשה כחיילים של פורוש .. מזה קשה.. עובדים על כולם בעיניים .. וחבל פורוש שבגללך מלא מהגורמים המעורבים הנגועים אתך ועם אבאלה בשחיתות עומדים לסיים את תפקידם .. או שיהפכו לעדי מדינה .. או אסירים .. תפנים מפלת משפחת פורוש וכול הנגועים איתם בשחיתות קרבה..". בדומה לנתבע, גם הנתבעת ניסתה בחקירתה הנגדית לעמת את קצין המשטרה עם מספר אירועים בהם פעולות האכיפה שביצעה משטרת ישראל לא היו מספקות בעיניה, אולם לא הצביעה ולא הביאה בדל ראיה לקשר פסול כלשהו בין קצין המשטרה לבין ראש עיריית אלעד. הנתבעת הסבירה כי היא הגיעה למסקנה שקצין המשטרה מושחת בעקבות תפקוד המשטרה באלעד ומכיוון שאין בידיה בדיקת פוליגרף שלו המצביעה על כך שאינו מושחת. נקבע כי גם נתבעת לא הביאה כל ראיה לכך שקצין המשטרה נגוע בצורה כלשהי בשחיתות והביקורת שיש לה על תפקוד משטרת ישראל בעיר אלעד, בין אם היא מוצדקת ובין אם לאו - אינה נוגעת לענייני שחיתות ואינה מעידה על כך שהוא מעורב במעשי שחיתות כלשהם, ובוודאי שאינה מצדיקה הכפשתו ברבים. גם לנתבעת לא עומדת כל הגנה. בוודאי לא הגנת "אמת בפרסום" או הגנת תום הלב הואיל ולא עלה בידה להוכיח אף טענה מכל טענותיה. נקבע כי הפרסומים שפרסמה נעשו במסגרת מאבקה הציבורי בראש עריית אלעד ונראה כי בעיניה, כל האמצעים כשרים במסגרת מאבק זה, לרבות פגיעה בשמו הטוב של מפקד נקודת השיטור בעיר, פרסום השמצות וייחוס שחיתות ציבורית. נפסק כי  על הנתבעת לפצות את קצין המשטרה בגין חמשת הפרסומים המכפישים שפרסמה אודותיו.

יתר על כן, נקבע כי  באשר להיקף הפיצוי הראוי, במקרה דנן באה לידי ביטוי התופעה של "בריונות המקלדת" ברשתות החברתיות, במסגרתה בעלי גישה לקבוצות רחבות ברשת החברתית, מנצלים את אותה גישה על מנת לקדם את דעותיהם הפוליטיות, את האינטרס אותו הם מייצגים ולעיתים אף אינטרסים אישיים. הדברים נעשים בדרך של פרסום השמצות, הכפשות, דברי בלע, ייחוס ביצוע עבירות פליליות ליריבים פוליטיים ולאישי ציבור ועוד. למרבה הצער, התופעה הפכה להיות חלק מתרבות השיח הציבורי ודומני כי תפקידו של בית המשפט, הוא להצביע על הנורמות הראויות, בין היתר על ידי הצבת גבולות להתנהגות בריונית, גם היא נעשית במרחב האינטרנטי. בניגוד לגישתם של הנתבעים, אין הם רשאים לפרסם ברבים כי קצין המשטרה מושחת וכי הוא "חייל" של ראש העיר, רק משום שהם אינם שבעי רצון מהאופן שבו משטרת אלעד מבצעת את תפקידה. בניגוד לדעתה של הנתבעת, העובדה שקצין המשטרה לא נדרש לבצע בדיקת פוליגרף במסגרת קידומו הרגיל, אינה מעידה על כך שהוא מושחת. גישתם של הנתבעים לפיה ניתן לייחס לבעל תפקיד ציבורי מעשי שחיתות ללא כל בסיס עובדתי, מייצגת את התופעה של בריונות ברשת בצורה מובהקת ויש להוקיע אותה. הפיצוי שיש לפסוק במקרה דנן צריך לשקף את האמור לעיל, והינו סכום של 12,500 ₪ בגין כל אחד מהפרסומים המכפישים. לסיכום, התביעה מתקבלת. הנתבע 1 ישלם לתובע 12,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. הנתבעת 2 תשלם לתובע 62,500 ₪ בתוספת הוצאות משפט בסך 2,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 11,000 ₪.

לסיכום, התביעה התקבלה.

מייצגי הצדדים: לא צוינו

תא"מ 59403-05-20

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
תקדין בטוויטר
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:119
קומיט וכל טופס במתנה