העליון החמיר בעונשו של ערבי ישראלי שקיים קשר עם פעיל חיזבאללה מלבנון לשם הברחת נשק לישראל. נקבע כי עונש המאסר אינו נותן ביטוי לנזק שהיה יכול להיגרם מהמעשים לביטחון המדינה, ולחיי אדם, ואף אינו נותן ביטוי לשיקולי הרתעה – בפרט שמדובר במי שהורשע בעבר בעבירות נשק וחזר לסורו
עסקינן בערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי במסגרתו הושתו על המשיב 42 חודשי מאסר בפועל וקנס בסך של 15,000 ש"ח. המשיב הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירה של מגע עם סוכן חוץ לפי סעיף 114(א) לחוק העונשין, מתן שירות או העמדת אמצעים לארגון טרור לפי סעיף 23 לחוק המאבק בטרור, וקשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק. במהלך חודש יוני 2021 פנה חוסיין, תושב דרום לבנון פעיל בארגון החיזבאללה, לאדם בשם סולטאן, והציע לו לבצע הברחות סמים וכלי נשק לישראל ולמכור אותם. סולטאן פנה למשיב עמו יש לו היכרות ארוכת שנים והציע לצרפו לקשר שרקם עם חוסיין, והמשיב הסכים לכך. סולטאן והמשיב העבירו לחוסיין סך של 15,000 דולר באמצעות המשיב, במטרה לייבא לישראל ללא רשות לפי דין, 5 אקדחים שנתפסו בסופו של יום בגבול ירדן. המשיב צילם בגבול לבנון והעביר את התמונות לחוסיין, כדי לבחון את המיקום לביצוע ההברחות. בהמשך, טסו סולטאן והמשיב לאיסטנבול ונפגשו עם חוסיין. במהלך פגישה התבקש סולטאן לבצע הברחת נשק וסמים לישראל, להעביר נשק לפעילי חיזבאללה בישראל ולבצע חטיפה של אזרח או חייל ישראלי לשם ביצוע עסקת חילופים. במהלך חודש נובמבר 2021 רכש המשיב ללא רשות על פי דין תת מקלע מדגם MP5. המחוזי עמד על כך שהעבירות פוגעות בביטחון המדינה וכי הן היו כרוכות בחודשי תכנון שבהם לא חזר בו המשיב ולא נסוג מתכניתו העבריינית, אלא המשיך לקדמה כדי לממשה. במעשים שביצע היה טמון פוטנציאל רב לפגיעה בביטחון המדינה ואזרחיה. עם זאת, המשיב סירב להעביר את הנשק לידי פעילי חיזבאללה בישראל, ומסר את מיקומו של הנשק.
לעמדת המדינה, מדובר בעבירות המצויות ברף חומרה גבוה במיוחד, שגרמו נזק לביטחון המדינה ושהיה טמון בהן פוטנציאל נזק רב. זאת בשים לב למשך הקשר עם פעיל ארגון חיזבאללה – ארגון טרור רצחני – שארך למעלה מחצי שנה. עבירות מסוג זה מחייבות ענישה מחמירה במיוחד.
המשיב טען כי חדל מפעילותו העבריינית מיוזמתו, למעלה מחודש ימים לפני שנעצר.
כב' השופט ד' מינץ פסק כי יש לקבל את הערעור. בחינת העונש שנגזר עליו בהתייחס לחומרת מעשיו והסכנה הגלומה בהם, עברו הפלילי, ומדיניות הענישה הנוהגת בעבירות בהן הורשע, מעלה כי גזר הדין של בית המשפט המחוזי מקל באופן המצדיק התערבות. בצדה של העבירה של מגע עם סוכן חוץ, נקבע עונש של 15 שנות מאסר. היינו מדובר בעבירה הנמנית עם העבירות החמורות בחוק. המבצע את העבירה פוגע פגיעה קשה בערך המוגן של ביטחון המדינה, המצדיקה לנהוג בו בחומרה, זאת גם בשל כך שיש לקחת בחשבון את הסיכון הגבוה הנשקף למדינה ולאזרחיה מעצם המעשה. לצד עבירה זו המשיב הורשע כאמור גם בעבירת נשק, שלגביה נאמר כי ישנה חומרה יתרה בביצועה גם כשנעברה בגפה ללא עבירות נלוות, זאת בין היתר בשל הסיכון הממשי לשלום הציבור והפגיעה בערכים המוגנים של שלמות הגוף וחיי אדם הטמונים בביצוע העבירה. בהתאם לכך, נקבע כי יש לתת משקל משמעותי לשיקולי הרתעה בעת גזירת העונש בעבירות אלה, והדברים נכונים על דרך קל וחומר שעה שעבירת הנשק בוצעה לצד עבירות נוספות כבמקרה דנן, וכאשר הנשק בו מדובר הוא מסוג תת מקלע.
נוכח האמור, נקבע כי, המחוזי צעד לעברו של המשיב יתר על המידה, ולא היה מקום לגזור את עונשו באופן כה מקל. עונש המאסר אינו נותן ביטוי לנזק הטמון במעשיו ולנזק שהיה יכול להיגרם מהם לביטחון המדינה, ואף אינו נותן ביטוי מספק לרף החומרה הגבוה של העבירות שבוצעו על ידו בהינתן משך הקשר, הפעולות שביצע וחשדו כי מדובר בפעילות משותפת עם פעילי חיזבאללה. כמו כן, עונש המאסר אף אינו נותן ביטוי לשיקולי הרתעה – בפרט שעה שמדובר במי שהורשע בעבר בעבירות נשק וחזר לסורו, ולמדיניותו העקבית של בית המשפט העליון בדבר החמרה בענישה בעבירות אלה. אומנם לזכותו של המשיב יש לזקוף את הודאתו המיידית, ואת הסגרת הנשק מיוזמתו, ברם אין בשיקולים אלה כדי לצמצם במידה כה רבה את חומרת מעשיו, וגם בהתחשב בהם היה מקום לגזור עליו עונש חמור למעלה מכפליים מזה שנגזר עליו. בהתחשב בכך שאין ערכאת הערעור ממצה את מלוא חומרת הדין עם הנאשם, עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב יועמד על 6 שנים. יתר רכיבי העונש יעמדו על כנם.
לסיכום, הערעור מתקבל, עונש המאסר בפועל הוחמר ל 6 שנים.
המערערת יוצגה ע"י: עו"ד איתי שהם; המשיב יוצג ע"י: עו"ד מיכאל כרמל
