ביהמ"ש המחוזי הורה כי כספי הפיצויים הצבורים על שם חייבת בקרן פנסיה לא ימומשו ע"י הנאמן לטובת קופת הכינוס. יש להתחשב בשיקולים הקשורים בחייב וברווחתו, לצד אלה הקשורים באינטרסים של הנושים. ההסתבכות הכלכלית לא נבעה מהתנהלות חריגה מצדה, ויש להותיר את הכספים ברשותה לצורך רווחתה ורווחת התלויים בה
עסקינן בבקשת החייבת להחרגת כספי פיצויי פיטורים הצבורים על שמה בקרן פנסיה, כך שכספים אלה לא יוקנו לנאמן, ולא ימומשו על ידו לטובת קופת הכינוס, במסגרת מימוש כספים בלתי מוגנים, בטרם מתן הפטר חלוט לחייבת. לנכסי החייבת ניתן צו כינוס, על פי בקשתה, והחל מחודש 6/17 הושת עליה צו תשלומים חודשי. על פי הדו"ח המסכם שהוגש ע"י הנאמן, אושרו 4 תביעות חוב שהוגשו כנגדה, ומצבת הנשייה המאושרת בגינן היתה בסך 110,239 ₪ - סכום שמורכב מחובות בדין רגיל בסך 96,271 ₪ וחובות בדין קדימה בסך 13,968 ₪. אלו האחרונים נובעים מחוב אחד בדין קדימה בסך 10,388 ₪ לנושה בשם ג'. הסתבכותה הכלכלית של החייבת נבעה בעיקר מערבות שנתנה לטובת אחיה בעת שנטל הלוואה בנקאית, ומשלא עמד בהחזרי ההלוואה, ננקטו כנגדה הליכים משפטיים. ביוני 2019, ניתן פסק דין המכריז על החייבת כפושטת רגל, בו נקבע כי: "לתכנית הפירעון המוסכמת יתווספו כספים בלתי מוגנים, ככל שיש". גם בעלה של החייבת, הוכרז כפושט רגל. לנושה ג' שולם ע"י הנאמן במסגרת תיק הבעל סכום הכולל סילוק מלא של החוב בדין קדימה. כלומר, ממצבת הנשייה המאושרת של החייבת יש להפחית את מלוא החוב בדין קדימה לטובת הנושה ג', וכן את החלק היחסי של החוב בדין רגיל לנושה שסולק בתיק הבעל. ניתן להעריך בקירוב כי מצבת הנשייה המעודכנת עומדת על סך של כ- 90,000 ₪. אין חולק כי החייבת עמדה במלוא התשלומים על פי תכנית הפירעון. בהתאם לפסק הדין המכריז הוסיפה החייבת לקופת הכינוס סך של 72,000 ₪. משכך, הנאמן פועל למימוש כספים בלתי מוגנים שצבורים על שמה, וזאת בטרם יינתן הפטר חלוט בעניינה. על שם החייבת צבורים כספי פיצויי פיטורים אצל חברת מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, בגדרי קרן פנסיה חדשה. מדובר בכספי פיצויים שנצברו במהלך 9 שנות עבודתה האחרונות. בחודש 6/24 החייבת פוטרה מעבודתה אצל המעסיק האחרון. משכך, הנאמן חידש את בקשתו להורות על מימוש כספי הפיצויים במנורה מבטחים, בטענה שלאחר פיטורי החייבת כאמור, כספים אלה כבר נזילים ואינם מוגנים.
לטענת החייבת, כספי הפיצויים נדרשים לה לצורך מחייתה על רקע מצבם הרפואי שלה ושל בעלה.
לעמדת הנאמן, לחייבת נותרו שנות עבודה רבות עד הגיעה לגיל הפרישה. אין כל צידוק שבדין להורות על החרגת כספי הפיצויים הצבורים במנורה מבטחים, במסגרת מימוש כלל הכספים הבלתי מוגנים שצבורים על שם החייבת.
כב' השופט א' דורון פסק כי יש לקבל את הבקשה. סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי עם ההכרזה על פשיטת רגל מוקנים נכסי פושט הרגל לנאמן והם ניתנים לחלוקה בין נושיו. המונחים "נכסים" ו"נכסי פושט רגל", מוגדרים בסעיף 1 לפקודה. סעיף 85(1) לפקודה מוסיף וקובע, כי הנכסים הניתנים לחלוקה בין הנושים יכללו "כל נכס השייך לפושט הרגל, או המוקנה לו, בתחילת פשיטת הרגל, וכל נכס שירכוש, או שיוקנה לו, לפני הפטרו". ברם, בכל הנוגע לכספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל, נקבע בסעיף 85(1א) לפקודה כי "הנאמן לא יפדה כספים המגיעים לחייב מכוח חברותו בקופת גמל כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005, אלא לאחר שקיבל את אישורו של בית המשפט לכך; בית המשפט רשאי להורות על פדיון הכספים האמורים, כולם או מקצתם, ובלבד שאם כספי קופת הגמל הינם למטרת קצבה, וטרם הגיע המועד לתשלומם כקצבה, לא יורה בית המשפט על העברתם לנאמן". בעניין בן עמי (ע"א 7114/09), נפסק כי: " ההוראה שנקבעה בסעיף 85(1א) לפקודת פשיטת הרגל הינה הוראה בעלת מטרה סוציאלית מובהקת. היא מיועדת לספק הגנות מיוחדות על כספים שחסך החייב בקופת גמל, שאינן קיימות לגבי נכסיו ה"רגילים". בכל הנוגע לכספי קופת גמל שאינם מיועדים לקצבה, קובע הסעיף כי תנאי לפדיון הכספים על ידי הנאמן הינו קבלת אישור בית המשפט... אשר לכספים המיועדים לקצבה, המגיעים לחייב מעצם חברותו בקופת גמל, קבע המחוקק מנגנון הגנה מוגבר עוד יותר, ולפיו לא יורה בית המשפט על העברת כספים אלה כל עוד לא הגיע מועד זכאותו של החייב לקבלת הקצבה. ".
בהמשך לאמור, נקבע כי הוראת סעיף 85(1א) לפקודה מעמידה שתי רמות הגנה לכספים הצבורים בקופת גמל: האחת, הגנה "מוחלטת", המתייחסת לכספים המיועדים לקצבה שטרם הגיע מועד תשלומם, כאשר כספים אלו -"תגמולים" אינם ניתנים למימוש. השניה, הגנה חלקית, התקפה לגבי כספים אחרים אשר נצברו בקופת הגמל, הניתנים למימוש באישור בית המשפט. בפסק הדין המנחה שניתן בע"א 5033/18 בעניין קרן מקפת, נדונה בהרחבה שאלת מעמדם של כספי הפיצויים הצבורים בקופת גמל, ובאופן ספציפי, שאלת טיב ההגנה המוקנית להם, על פי הוראת סעיף 85(1א) לפקודה. בית המשפט העליון, בחן את השאלה האם כספי הפיצויים הצבורים בקופת גמל, נועדו, בדומה לכספי התגמולים, למטרת קצבה. נמצא כי אמנם כספי הפיצויים הינם בעלי אופי פנסיוני, שכן אחת מהתכליות של כספים אלה הינה לשמש כמעין תחליף פנסיוני. עם זאת, ישנם הבדלים בין כספי התגמולים לכספי הפיצויים. בעניין זה נפסק כי " התשובה לשאלה אם ניתן לראות בכספי הפיצויים כספים המיועדים למטרת קצבה היא מורכבת. חובת הפקדת כספי הפיצויים לצד כספי התגמולים בצו ההרחבה, כמו גם זכאות העובד לקבל את כספי הפיצויים בין אם התפטר ובין אם פוטר, מעניקים לכספי הפיצויים אופי פנסיוני. גם תיקון מספר 3 לחוק קופות הגמל במסגרתו שונה ייעודן של קופות הגמל ממכשיר חיסכון הוני לקצבתי חיזק את ההיבט הקצבתי בכספי הפיצויים. עם זאת, עדיין נותר ספק בדבר אפיונם של כספי הפיצויים ככספים שהם למטרת קצבה, נוכח תכליות נוספות העומדות בבסיסם וההתייחסות השונה בדין לשני סוגי הרכיבים". בעניין קרן מקפת נפסק כי על כספי הפיצויים שאינם צבורים בקרנות פנסיה ותיקות, חל סעיף 85(1א) רישא לפקודה, כך שניתן להעבירם לנאמן בכפוף לאישור בית משפט של פשיטת רגל.
זאת ועוד, נקבע כי בעניין קרן מקפת הובהר כי בבוא בית המשפט להחליט האם להעביר את כספי הפיצויים שבקופת הגמל לקופת הכינוס, יש להתחשב בשתי קבוצות של שיקולים: שיקולים הקשורים באינטרסים של החייב וברווחתו, ושיקולים הקשורים באינטרסים של הנושים. איזון בין השיקולים השונים, אינו חייב להוביל למסקנה בדבר מימוש או אי-מימוש הכספים במלואם, ובדרך כלל – הדבר מוביל לתוצאת ביניים בדבר מימוש חלק מן הכספים הצבורים. בעניין דנן, מדובר בקרן פנסיה חדשה. משכך, חל סעיף 85(1א) לפקודה המתנה את העברת כספי הפיצויים לנאמן באישור בית המשפט. נפסק כי יש להורות כי לא ימומשו כספי הפיצויים של החייבת הצבורים במנורה מבטחים, ויש להותירם ברשותה לצורך רווחתה ורווחת התלויים בה וכן כדי לאפשר לה לחיות חיי פרישה והזדקנות בכבוד. ביחס לשיקולים הקשורים בנושים, הודגש כי יש לזכור כי ההסתבכות הכלכלית של החייבת לא נבעה מהתנהלות חריגה מצדה, או תוך זלזול בנושיה. החייבת התנהלה במהלך ההליך בתום לב, תוך שיתוף פעולה עם בעלי התפקיד. החייבת נעדרת נכסים או רכוש בעל ערך משמעותי. הסכום הקיים בקופת הכינוס הוא בסך 89,285 ₪. מצבת החובות המאושרת והמעודכנת הינה בסך של כ- 90,000 ₪. אמנם, ללא מימוש כספי הפיצויים במנורה מבטחים, הנושים בדין רגיל לא יקבלו את סכומי תביעות החוב המאושרות באופן מלא, אך הם עדיין יקבלו דיבידנד בשיעור גבוה יחסית. החייבת כבת 55, נעדרת השכלה גבוהה או הכשרה מקצועית ועיסוקה בעיקר בתחום הניקיון. אין בבעלותה ובבעלות הבעל נכסים כלשהם. ככל שיוחלט על גריעת כספי הפיצויים במנורה מבטחים, קצבת הפנסיה שתיוותר לחייבת בהגיעה לגיל הפרישה, תהא בסכום נמוך מאוד, ובסבירות גבוהה אף בסכום נמוך מסכום הקצבה המזערי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל). באופן תיאורטי לחייבת נותרו כ-9 שנות עבודה, אך נוכח מצבה הרפואי, היא תתקשה להשתלב עוד במעגל העבודה, לבטח לא בעבודה פיזית, ולפיכך לא ניתן להניח באופן סביר כי היא תוכל לחסוך כספים נוספים שישמשו אותה בגיל הפרישה. יש לדאוג גם לכך שלחייבת ייוותרו כספים לכיסוי ההוצאות הרפואיות שלה ושל הבעל הסובל ממצב רפואי קשה מאוד.
לאור האמור, נקבע כי באיזון בין השיקולים השונים, האינטרסים של הנושים במימוש כספי הפיצויים ומידת הפגיעה בהם כתוצאה מאי מימושם, כשמרכז הכובד מונח בנסיבותיו של עניין זה על התכלית הסוציאלית של פיצויי הפיטורים הצבורים על שם החייבת, ובשים לב להשלכות הקשות של גריעת כספי הפיצויים מזכויותיה הפנסיוניות של החייבת, והצורך שתשתקם מן ההליך ותתקיים בכבוד יחד עם התלויים בה לאחר תום ההליך - התוצאה המתבקשת היא הותרת מלוא סכום כספי הפיצויים ברשותה. הבקשה מתקבלת. כספי הפיצויים הצבורים על שם החייבת במנורה מבטחים - לא ימומשו.
לסיכום, הבקשה מתקבלת.
החייבת יוצגה ע"י: עו"ד אלכס וייג; הנאמן: עו"ד קובי חסין
