חדשות

בתביעה שהוגשה נגד מזרחי טפחות, אוצר החייל, הבנק הבינלאומי הראשון, יהב ואגוד טוענים המבקשים להפליה חמורה ומתמשכת של הציבור הערבי, המגבילה את נגישותו לשירותים בנקאיים ופוגעת קשות בתחרות, דבר המביא לעלייה במחירי העמלות, הריביות ויתר השירותים הבנקאיים

בקשה לתובענה ייצוגית בהיקף של 697 מיליון שקל הוגשה לאחרונה נגד מספר בנקים בישראל בטענה לאפליית הציבור הערבי. מדובר באחת מתובענות העתק נגד הבנקים מזרחי-טפחות, אוצר החייל, הבנק הבינלאומי הראשון, יהב ואגוד, הנתבעים בשל נקיטתם בהפליה חמורה ומתמשכת של האוכלוסייה הערבית בישראל בנגישות לשירותים בנקאיים.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

"ההפליה נובעת בעיקר בשל הימנעותם הכמעט גורפת של הבנקים מפתיחת סניפים ביישובים ערביים. ארבעה מתוך חמשת הנתבעים אינו מחזיקות ולו סניף אחד בישוב ערבי (ואילו בנק מזרחי טפחות מחזיק בשלושה סניפים בלבד ביישובים ערביים מתוך 201 סניפים בסך הכול)", נטען בתובענה הייצוגית, שהגיש עו"ד אסף פינק לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשם ארבעת המבקשים – ד"ר אבו פריח, עו"ד עמאר טהאא, מנאל וחלאד אבו עג'ג'.

על פי הנתונים המוצגים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית, לחמשת הבנקים הללו ביחד יש רק שלושה סניפים בישובים ערביים, על אף שהישובים הערביים מהווים מעל 10% מהישובים בארץ ועל אף שהאוכלוסייה הערבית מונה מעל 20% מאוכלוסיית מדינת ישראל.

מבקשת האישור עולה כי על פי נתוני בנק ישראל, הבנק הבינלאומי הראשון מחזיק ב-125 סניפים ברחבי הארץ כשאף אחד מהם אינו מצוי ביישוב ערבי. בנק אוצר החייל ובנק יהב מחזיקים כל אחד מהם ב-54 סניפים נפרדים ברחבי הארץ כשאף אחד מהם אינו מצוי ביישוב ערבי. גם בנק מזרחי-טפחות, מחזיק ב-201 סניפים ברחבי הארץ, ורק שלושה מתוכם מצויים ביישובים ערביים: סניף אום אל פאחם, סניף כפר יאסיף וסניף נצרת. כלומר, רק כ-1.5% מהסניפים מצויים ביישובים ערביים. ואילו בנק איגוד מחזיק ב-45 סניים ברחבי הארץ כשאף לא אחד מהם מצוי ביישוב ערבי.

"במדינת ישראל אחוז האוכלוסייה הערבית עומד על כ-20.7%. ישנם 135 יישובים ערביים ולא יהודיים בישראל, המהווים כ-11% מסך היישובים במדינה. עם זאת, אחוז סניפי הבנק אותם ניתן למצוא בקרב האוכלוסייה הערבית, נמוך משמעותית מאחוז האוכלוסייה הערבית עצמה ועומד על כ-7.33% בלבד כאשר מספר סניפי הבנק ביישוב ערבי ממוצע עומד על כמחצית ממספר סניפי הבנק ביישוב יהודי בגודל דומה", נטען בתובענה הייצוגית.

כתוצאה מכך, סובלת האוכלוסייה הערבית מנגישות מופחתת לשירותים בנקאיים ופגיעה קשה בתחרות המביאה לעליה במחירי העמלות, הריביות ויתר השירותים הבנקאיים. ואכן, לפי הדיווח החצי שנתי שפרסם בנק ישראל, עלות השירותים הבנקאיים על פי פרופיל פעילות אחיד הגבוהה ביותר היא בבנק מרכנתיל דיסקונט ובבנק הערבי ישראלי – שני בנקים אשר פועלים, כמעט באופן בלעדי, במגזר הערבי.

לטענת המבקשים, מדובר על אפליה תוצאתית האסורה לפי חוק איסור אפליה ולעמדתם גם אם לא היתה כוונה ישירה להפלות, הרי שהתוצאה מדברת בעד עצמה וכי מדובר באפליה האסורה לפי החוק ויש להפסיקה.

סכום התביעה של 697 מיליון שקל חושב על פי נזק של 30 שקל לכל חבר קבוצה, המגלמים עלות שנתית של נסיעות לסניף בנק מרוחק ואת הפער הממוצע בשיעורי העמלות, הריביות ועלות השירותים הבנקאיים השונים הנובעים מהיעדר התחרות במהלך שנה אחת. בנוסף, מתבקש פיצוי בגין נזק בלתי ממוני בסך של 500 שקל לכל אחד מחברי הקבוצה בשל הפגיעה בשוויון ובכבוד כתוצאה מהפליית האוכלוסייה הערבית והדרתה, אשר גורמת לתחושות קשות של השפלה, עלבון, זעם ועוגמת נפש רבה.

התובעים מבקשים מבית המשט המחוזי גם צו עשה שיורה לבנקים לשנות את אופן פעולתם ומדיניותם המובילה להפליה, כך שיפתחו סניפי בנק בקרב האוכלוסייה הערבית בארץ וינגישו את שירותיהם הבנקאיים לאוכלוסייה זו תוך הצגת תכנית חומש לפתיחת סניפים למיגור האפליה.

תביעה ייצוגית זו היא תביעה לפי חוק הבנקאות וחוק איסור אפליה במוצרים ובשירותים. התביעה שואבת את רוחה מפסק הדין בעניין קולך נגד קול ברמה, שבו חיזק לאחרונה בית המשפט העליון את היכולת להגשת תובענות ייצוגיות בגין אפליה ואת היכולת לגרום לשינוי חברתי בדרך זו.

ת"צ 59462-01-16

לקריאה נוספת, ראו:

העליון אישר: ייצוגית נגד רדיו "קול ברמה" בגין אי השמעת נשים בשידורי התחנה