בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר התביעות בגין מוות מרשלנות רפואית המוגשות לבתי המשפט בישראל, כמו גם גידול בהיקף הפיצויים הנפסקים לנפגעים. איך קובעים שהמוות נגרם מרשלנות רפואית, ומה צריך לעשות כדי להגיש תביעה. כל הפרטים בכתבה
"רק לאחרונה שמענו אמירות ממתמחים רבים ש'לכל מתמחה ולכל רופא יש את בית הקברות הקטן שלו'. האמירה הקשה הזו התקבלה בשלוות נפש, אולם אמירה זו מגלמת בתוכה מכה אנושה לכל משפחה שיקירה קבור באותו בית קברות פרטי של מתמחה או רופא שכשל", אומר עו"ד דוד פייל, המתמחה בתביעות רשלנות רפואית. לדבריו, עומס העבודה, או כל סיבה אחרת אינם תירוץ ואינם סיבה מספקת על מנת להצדיק מוות מיותר של חולה.
"אילו הצוות הרפואי בבית החולים היה פועל כנדרש, מאשפז את המנוח ומטפל בו באמצעות אנטיביוטיקה רחבת טווח, ניתן היה בקלות מצמררת למנוע את מותו המיותר", מספר עו"ד פייל על מקרה של רשלנות רפואית שהובילה למוות. "כך טוענות גם אלמנתו וחמותו של א.נ., שנפטר בגיל 36, לאחר שצוות המרכז הרפואי רמב"ם , בו אושפז, התעלם מממצאי הבדיקות שעבר, ומתסמיני הזיהום המובהקים מהם סבל. הזיהום הקשה נגרם על ידי החיידק סטרפטוקוקוס קונטלאטוס, המוכר יותר בשמו 'החיידק הטורף'. לטענת התובעות, המנוח הופנה לבית החולים לאחר שהתלונן במרפאת קופת חולים ובמוקד החירום על כאבים בצוואר, חולשה, עייפות וחוסר תיאבון. בבית החולים הוא נבדק על ידי מתמחה באורתופדיה בלבד, שהזמין בדיקות הדמיה ומעבדה שגרתיות, אך לאחר שלא אבחן שום ממצא אורתופדי שחרר אותו לביתו מבלי שהפנה אותו לרופאים בתחומי התמחות נוספים, וללא כל טיפול. רק אחרי מותו הגיעו מהמעבדה תוצאות בדיקת הדם החריגות שהעידו על קיומו של הזיהום", מספר עו"ד פייל, "כתב התביעה הוגש נגד מדינת ישראל, שהמרכז הרפואי רמב"ם בבעלותה, בטענה שמותו של המנוח נגרם בשל רשלנותו של הצוות הרפואי. תביעות כאלו, בהן נגרם מוות של חולה בגלל חוסר ניסיון שגובל בכדי רשלנות של מתמחה הוא דבר שבשגרה. אל לנו אזרחי מדינת ישראל לעבור על רשלנות כזו לסדר היום".
ישראל: אלפי תביעות בשנה בגין רשלנות רפואית
מדי שנה מוגשות ברחבי הארץ אלפי תביעות נגד רופאים, צוותים רפואיים ומוסדות בריאות בגין מוות או פגיעה מרשלנות רפואית. בשנים האחרונות קיים גידול ניכר במספר התביעות המוגשות לבתי המשפט בישראל, כמו גם גידול בהיקף הפיצויים הנפסקים לנפגעים. משרד הבריאות, חברות הביטוח וקופות החולים משלמות מדי שנה פיצויים בסך כרבע מיליארד שקל לנפגעים או לבני משפחות הנפטרים.
לדברי עו"ד פייל, משרד הבריאות נמנע ממסירת נתונים מדויקים על מספר מקרי המוות כתוצאה מטיפול רפואי לקוי או רשלני. "רוב 'הטעויות הרפואיות' כלל אינן מדווחות למשרד הבריאות, ואת אלה שדווחו - המשרד לא שש להגדיר כ'רשלנות רפואית', שהרי מחצית מבתי החולים בארץ בבעלות המדינה והיא זו שאמורה לפצות את משפחות הנפגעים. במשרד הבריאות מדגישים כי 'קידוד סיבות המוות נעשה בארץ בהתאם לקידוד הבינלאומי של סיבות המוות, כמו בכל המדינות המפותחות וכמו גם בארה"ב'".
עוד מוסיף עו"ד פייל כי: "בארה"ב כמו בישראל, טעויות רפואיות לא מוזכרות בתעודות הפטירה, אך מסקר שפורסם לאחרונה במגזין BMJ עולה, כי רשלנות רפואית היא גורם המוות מספר 3 בארצות הברית. רבע מיליון אמריקאים בממוצע נפטרים בכל שנה בעקבות רשלנות רפואית, אמנם פחות ממחלות לב וסרטן, אך הרבה יותר מתאונות דרכים, שבץ מוחי, אלצהיימר, סוכרת, דלקת ריאות, שפעת, מחלות כליה והתאבדויות".
לדברי עו"ד פייל, מחקר אחר שפורסם באחרונה בארה"ב מגלה כי 80 אחוז מהרופאים האמריקנים ומחצית מהאחיות הודו כי עמיתיהם מבצעים "טעויות שסיכנו את חיי המטופלים", אולם רק 10 אחוז מהטעויות הללו דווחו לרשויות הבריאות.
"במקרים רבים שבהם אדם נפטר כתוצאה מרשלנות רפואית במהלך או לאחר טיפול רפואי, קרובי משפחתו כלל אינם מודעים לנסיבות המקרה האמיתיות ולזכויותיהם המשפטיות בעקבות הפטירה. ברוב המקרים, אנשי הצוות הרפואי בבית החולים לא יחשפו בפניהם את האמת, אם ידעו כי מותו של המטופל נבע מטעות של רופא או טיפול לקוי אחר, ולא יפנו אותם לקבלת יעוץ משפטי", מסביר עו"ד פייל.
כיצד מוכיחים רשלנות רפואית במקרה של מוות?
במקרים בהם בני המשפחה חושדים שהייתה רשלנות רפואית, עליהם לפנות לעורך דין המתמחה בהגשת תביעות נזיקין בכלל ורשלנות רפואית בפרט. לאחרונה ניתן למצוא עורכי דין שעוסקים וצוברים ניסיון במיוחד בתביעות רשלנות רפואית שמסתיימות במות החולה. לאחר שעורך דין יבדוק את המקרה ויתברר שיש עילה לתביעה, הוא ינסח אותה ויגישה לבית המשפט בשם העיזבון של הנפטר ובשם התלויים בו.
עורך דין מנוסה בתביעות מסוג זה יוכל להתמודד מול המערכות השונות, לרבות בית החולים, הרופאים, קופת חולים, משרד הבריאות, המשטרה, חברות הביטוח ובית המשפט. הוא יאסוף את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, יפנה לוועדת המומחים הפנימית שהוקמה בבית החולים לבדיקת נסיבות המוות וידרוש לקבל את חוות הדעת שלה, ובמקביל יפנה לקבלת חוות דעת אובייקטיבית מרופא, המומחה בתחום הרפואי הרלוונטי, העובד מחוץ למוסד הרפואי שמעורב באירוע. בתחומים מסוימים, קיים קושי להשיג חוות דעת של רופא אחד נגד רעהו, ולעיתים לא נותרת ברירה אלא להביא מומחה מחו"ל, על כל העלויות הנובעות מכך.
מה חשיבותה של חוות דעת רפואית בתביעה?
כדי להוכיח שמותו של המטופל הינו תוצאה של רשלנות רפואית יש להוכיח כי הצוות הרפואי התרשל – כלומר חרג בהתנהגותו מסטנדרטים רפואיים סבירים ומקובלים וכי המוות אכן נגרם כתוצאה מאותה התרשלות רפואית. בחוות הדעת הרפואית יקבע המומחה אם הצוות הרפואי אכן סטה מהסטנדרטים המקובלים, אם עקב כך נפטר המטופל ואם אלמלא המחדלים הרשלניים של הצוות מותו לא היה נגרם.
על המומחה לבדוק אם בדיקות שהיה על הרופאים לבצע לא בוצעו בפועל; האם היו בדיקות שלא פוענחו כראוי; האם תלונות החולה היו צריכות להביא את הרופאים לדיאגנוזה של המחלה שבפועל לא בוצעה; האם ניתן טיפול מתאים ובמועד; האם תיעדו הרופאים את תלונות החולה והתסמינים, את האבחנה, את הטיפול ומה הוסבר לחולה באשר לאפשרויות הטיפול ;. האם בשל מעקב לקוי הידרדר מצבו של המטופל והצוות לא פעל להצלת חייו.
בתיקי רשלנות רפואית, בניגוד לתיקי נזקי גוף אחרים, על המומחה לקבוע שהטיפול שניתן למנוח לא היה סביר או בוצע בצורה רשלנית, שנגרם נזק, ושהנזק נגרם כתוצאה מאותו טיפול רשלני. על התובעים להציג בפני המומחה את כל התיקים הרפואיים של המנוח כדי שיבחן אותם. בהתאם לחוק זכויות החולה ופסיקת בית המשפט העליון, המסמכים הרפואיים שניפק המוסד הרפואי שייכים למנוח, וזוהי זכותם של קרובי משפחתו לקבל את המסמכים בכל עת.
חוות דעת רפואית מקצועית, המוגשת לבית המשפט על ידי מומחה רפואי מוביל, המנוסה בהכנת חוות דעת ברשלנות רפואית ובעל ניסיון בהופעות בבית המשפט, חשובה ביותר להצלחתו של התיק והגדלת הסיכוי לקבל פיצוי הולם וראוי.
מהן עילות התביעה בגין מקרי מוות ברשלנות רפואית
הסוגים הנפוצים ביותר של תביעות בגין מוות מרשלנות רפואית הם: איחור באבחון; רשלנות רפואית במהלך לידה או במהלך הריון, הליכים רפואיים רשלניים וניתוחים שהסתבכו או בוצעו ברשלנות.
העילות להגשת תביעה הן: אבחון מאוחר; אבחון שגוי או העדר אבחון של מחלות או הפרעות שהיו יכולות לגרום למות המטופל (למשל, התקף לב, זיהום חמור או אירוע מוחי); אי לקיחת אנמנזה מפורטת הכוללת גיל, טיפול תרופתי, ורקע בריאותי שהיו יכולים להעמיד את התובע בקבוצת סיכון למוות כתוצאה מרשלנות רפואית (לדוגמא, הסיכוי של מטופל סוכרתי למות כתוצאה מאוטם בשריר הלב גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית).
כמו כן חוסר טיפול; השהיית טיפול או החלטה על טיפול רפואי לא מתאים שגרמו למותו של המטופל; התעלמות מביצוע בדיקות גופניות מתאימות ואי הפניה לביצוע בדיקות דם, בדיקות הדמיה והבדיקות הרלבנטיות לתחום הרפואי; רשלנות בפענוח תוצאות בדיקות וקבלת החלטה על טיפול שגוי או אי טיפול; ביצוע ההליך הרפואי בחוסר מיומנות ומקצועיות תוך הפרת חובת הזהירות וסטייה מאמות המידה שנקבעו במבחן הרופא הסביר; ביצוע ההליך הרפואי על ידי צוות שאינו מוכשר ומיומן לכך; אי קיום מעקב אחר תוצאות הבדיקות ומצבו הרפואי של החולה; רשלנות במרשם תרופות כאשר הן אינן מתאימות מבחינת סוג ומינון, ומבלי לבדוק את רגישות המטופל לתכשיר מה שגרם למות החולה; התעלמות מכללי היגיינה בסיסיים, למשל, הימנעות משימוש בכפפות בעת הבדיקה או הטיפול בחולה, שעלולה לגרום להדבקתו באחד מהווירוסים השוכנים דרך קבע במסדרונות בתי החולים.
כמה זמן נמשך ההליך המשפטי?
ההליך המשפטי יכול להיות ממושך או להסתיים בפשרה. אם נמצא כי המוות נגרם כתוצאה מהתרשלות הגורמים המטפלים, עומדת ליורשי המנוח והתלויים בו עילת תביעה בדין רשלנות רפואית. במקרים של מוות עקב רשלנות רפואית, מתיישנת התביעה בדרך כלל בתוך 7 שנים מיום התרחשות המקרה שהוביל למוות, גם אם מדובר במוות של קטין. לעומת זאת, תביעת התלויים במנוח מתיישנת בתוך 7 שנים מיום המוות עצמו.
תביעה לפיצוי כספי עד 2.5 מיליון שקל תידון בבית משפט שלום. תביעה בסכום גבוה יותר תוגש לבית משפט מחוזי. בשנים האחרונות החלו בתי המשפט בארץ לפסוק פיצויים בסכומים משמעותיים בגין מוות עקב רשלנות רפואית. השאלה מה הייתה תוחלת החיים של המנוח אלמלא הרשלנות שגרמה למותו – עשויה להשפיע על גובה הפיצוי. התפתחות חדשה בפסיקה הייתה הקביעה שהעיזבון של המנוח זכאי לפיצוי גם בגין הפסדי שכרו "בשנים האבודות", כלומר, השכר שהיה מרוויח אילו היה חי ואלמלא הרשלנות.
דיון בתביעות רשלנות רפואית עלול להימשך שנים ארוכות, ובמקרים שיוגשו ערעורים על ידי אחד מהצדדים, עלול ההליך המשפטי להתארך עוד. לעיתים הנתבעים מנצלים את ה"סחבת" הזו כדי להגיע לפשרות, לפיהן משולם בשלב מוקדם פיצוי קטן בהרבה מהפיצוי שהיה משולם בסיום ההתדיינות המשפטית. תובעים רבים מעדיפים לקבל פיצוי מופחת במקום להמתין מספר שנים.
עו"ד דוד פייל, עומד בראש משרד פייל ושות', העוסק בתביעות רשלנות רפואית, נזקי גוף וביטוח קרוב ל-20 שנה.
