עורך דין התקשר בהסכם לייצוג יזמי נדל"ן המזכה אותו באחוזים משווי כל דירה שתיבנה על המקרקעין שרכשו, אך ככל שנקף הזמן והוא המשיך לתת להם שירותים משפטיים שלא נכללו בהסכם, התברר כי קופת החברה ריקה ואין בידיהם כסף למילוי התחייבויותיהם. ביהמ"ש הבהיר כי בעל מקצוע אינו נותן שירותים חינם ופסק לו שכר ראוי של 50 אלף שקל
בית משפט השלום בתל אביב קיבל תביעה שהגיש עו"ד ירון אלישע לקבלת שכר טרחה ראוי עבור שירותים שהעניק לשני יזמים בתחום המקרקעין והחברה שבבעלותם, אשר לא היו מעוגנים בהסכם שכר טרחה. השופט יאיר דלוגין קבע כי קיימת חזקה שבעובדה כי בעל מקצוע אינו נותן שירותים חינם וכי עורך הדין זכאי לשכר טרחה ראוי עבור השירותים הנוספים אשר ניתנו ואשר לא סוכם לגביהם מחיר, בסך של כ-50 אלף שקל
לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן
עו"ד אלישע הוא שותף במשרד עורכי דין המתמחה בתחום הנדל"ן ובעל ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום זה. בתחילת שנת 2010 פנו אליו הנתבעים, שני יזמים צעירים בתחום הנדל"ן אשר הקימו את חברת תדמור לצורך הפעילות שתכננו. הנתבעים ביקשו לקבל ממנו ייעוץ וייצוג משפטי בעסקאות נדל"ן שתכננו לבצע, במסגרתן התכוונו לרכוש קרקעות לפרויקטים של בניה. בשלב זה לא נחתם הסכם שכר טרחה בכתב, אך למרות זאת, התובע החל לייצג את היזמים בעניינים שונים. כך, למשל, בתחילת חודש מאי 2010 ייצג את היזמים בעסקת קומבינציה לרכישת קרקע. בסמוך לאחר מכן הכין עבור היזמים הסכם מייסדים ובהמשך לכך הכין עבורם טיוטות של הסכמים לרכישת קרקעות נוספות.
בהמשך נחתמו בין התובע לחברה שני הסכמי שכר טרחה בערבות היזמים. ההסכם הראשון התייחס לעסקת מסוימת והשני לעסקה אחרת. במסגרת ההסכמים נקבע כי עבור ליווי מקיף של הפרויקט וביצוע השירותים המפורטים בהסכם, יהיה התובע זכאי לשכ"ט של 1% + מע"מ משווי כל דירה שתבנה במקרקעין.
התובע טען כי ככל שנקף הזמן ובעודו ממשיך לתת ליזמים שירותים, התבררה לו התמונה האמיתית והעגומה, שלפיה קופת החברה ריקה ואין בידי היזמים את הכספים למילוי התחייבויותיהם. בנוסף לכך, פרץ סכסוך אישי חריף בין שני היזמים, שבעטיו התבקש התובע להכין עבורם הסכם להסדרת כל הנוגע להתחשבנות בינם. בחודש פברואר 2013 הגיש אחד היזמים והחברה תביעה בבית המשפט המחוזי כנגד היזם השני. בשלב זה החליט התובע לדרוש מהיזמים את שכרו. התובע הכין חשבון שכר טרחה ונפגש עם כל אחד מהיזמים ומסר להם את החשבון שעמד על סך של 170 אלף שקל בתוספת מע"מ, בהפחתת 25 אלף שקל שקיבל במסגרת אחת התביעות, ובסך הכל 175,600 שקל. היזמים התעלמו מהחשבון ולא שילמו בגינו דבר, כך שהתובע לא קיבל תשלום כלשהו עבור עבודתו, למעט 25 אלף שקל ששולמו על ידי אדם שהגיש נגד הנתבעים תביעה שנדחתה. על כן, עתר התובע לבית המשפט לחייב את הנתבעים בשכר טרחתו.
היזמים התגוננו בנפרד כנגד התביעה וכל אחד מהם העלה שורה ארוכה של נימוקים. בין השאר, נטען כי לא ניתן לתבוע שכר טרחה ראוי לפי שעות, מקום שקיים הסכם שכר טרחה. כמו כן, נטען כי שכר הטרחה שסוכם עם התובע היה אחוזים שישולמו לו על ידי לקוחות החברה במסגרת הפרויקטים שייבנו, כי רק שתי עסקאות יצאו לפועל וכי נחתמו הסכמי שכר טרחה רק לגבי שתי העסקאות הנ"ל, שכן היה ברור כי אין זכאות לשכר טרחה עבור עבודה שביצע על פרויקטים שלא יצאו אל הפועל. בנוסף, נטען כי התובע התרשל בחלק מן העסקאות וגרם ליזמים נזקים בסכום מצטבר של 6.6 מיליון שקל.
השופט יאיר דלוגין קיבל את התביעה בחלקה וקבע כי התובע זכאי לשכר טרחה ראוי עבור שירותים שנתן ליזמים, שלא בגין שתי העסקאות שלגביהן נחתם הסכם שכר טרחה. השופט ציין כי עיון בהסכמי שכר הטרחה בשתי העסקאות מעלה כי נרשם בהם במפורש ששכר הטרחה הנקוב בהם לא כולל שירותים משפטיים מעבר לאלה הנזכרים בהסכם, למעט ייצוג בתביעות משפטיות נגד החברה, בעלי מניותיה ומנהליה בקשר עם המקרקעין.
השופט העדיף את גרסת התובע לפיה לא סוכם מעולם כי שירותים נוספים ונפרדים נכללים בהסכמי שכר הטרחה הנ"ל, המציין במפורש את ההפך מטענת היזמים. בעניין זה קיבל השופט את טענת התובע כי אי דרישת שכר הטרחה הראוי עבור השירותים הנוספים מעבר לשתי העסקאות בהן נחתם הסכם שכר טרחה, נבעה מהיחסים הקרובים שנרקמו עם יזמים ועקב מהלך השוטף של הטיפול המשפטי בעסקאות שכן נחמתו ולא בשל העובדה שלא סבר כי הוא זכאי לכך. היזמים מנגד הסכימו לקבל את השירותים ולא טרחו לבדוק עם התובע מה שכר הטרחה המבוקש בגינם אם בכלל. השופט הבהיר כי קיימת חזקה שבעובדה כי בעל מקצוע אינו נותן שירותים חינם, ועל כן התובע זכאי לשכר טרחה ראוי עבור השירותים הנוספים אשר ניתנו ואשר לא סוכם לגביהם מחיר.
עם זאת, נקבע כי מאחר שהתובע ולא תמחר בנפרד את השכר הראוי עבור השירותים הנוספים ולא ערך את טבלת שעות העבודה שהקדיש להם בנפרד משתי העסקאות, הדרך היחידה לפסוק שכר ראוי לתובע על הפעולות הנוספות והנפרדות הנה לנסות ולאתר פעולות אלה בטבלה, לסכם את שעות העבודה בגינן ולהכפיל בתעריף של 750 שקל לשעה, תעריף המשקף כאמור בחוות דעת מומחה שלא נסתרה שכר ראוי עבור עורך דין בעל ניסיון של התובע.
הנתבעים חויבו לשלם לתובע שכר ראוי עבור נושאים שלא נוגעים לשתי העסקאות או תביעות בקשר למקרקעין בעסקאות הנ"ל, בסך של 29,396 ₪ (כולל מע"מ), שכר טרחה לפי ההסכמים בגין כל אחת מהעסקאות בסך של 20 אלף שקל עבור כל עסקה בצירוף ריבית והצמדה. מנגד, נקבע כי יש לקזז מהסכומים שלהם זכאי התובע את הסכום של 25 אלף שקל אשר לקח לעצמו באחת התביעות ואשר לא היה זכאי להם.
