שלח לחבר
דף הבית > חדשות משפטיות > פסיקה בייצוגית: מתן שירות החלפת גלגל בחינם לנשים בלבד - הפליה אסורה

חדשות

פסיקה בייצוגית: מתן שירות החלפת גלגל בחינם לנשים בלבד - הפליה אסורה, צילום: צילום אילוסטרציה: unsplash
פסיקה בייצוגית: מתן שירות החלפת גלגל בחינם לנשים בלבד - הפליה אסורה
30/08/2018, עו"ד לילך דניאל

ביהמ"ש המחוזי חייב את חברת "איי.די.איי", בעלת "ביטוח ישיר" ו"9 מיליון", בפיצוי של 1.1 מיליון שקל בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה בגין הענקת שירות החלפת גלגל בחינם לנשים בלבד. מדובר במקרה נדיר בו תביעה ייצוגית הגיעה להכרעה לגופו של עניין. הפיצוי יועבר לקרן שתייעד את הכספים לקידום שוויון מגדרי והעצמת נשים

בית המשפט המחוזי מרכז קיבל בשבוע שעבר תביעה ייצוגית נגד חברת הביטוח "איי.די.איי", המפעילה את המותגים "ביטוח ישיר" ו- "9 מיליון", וחייב אותה לפצות ב-1.1 מיליון שקל שיועברו לקרן שתייעד את הכספים לשימושים המקדמים שוויון מגדרי בישראל והעצמת נשים. השופט עופר גרוסקופף: "גם אם נניח כי מחמת הבדלים פיזיולוגיים יש שוני סטטיסטי בין נשים לבין גברים בהיזקקות לשירות של החלפת גלגל, עדיין לא יהיה בכך די כדי להצדיק יצירת הבחנה בתנאי הביטוח, שכל פועלה הוא כגימיק שיווקי".

הנתבעת, חברת "איי די איי", היא חברת ביטוח המתמחה בתחום השיווק הישיר של פוליסות והיא בעלת המותגים "ביטוח ישיר" ו-"9 מיליון". מבוטח הרוכש פוליסת ביטוח רכב מקיף אצל החברה מקבל גם שירותי דרך וגרירה הניתנים לו באמצעות חברות חיצוניות בהתאם לכתב שירות המצורף לפוליסה.

אחד משירותי הדרך הללו הוא שירות החלפת גלגל, אשר אינו כלול במסגרת כתב השירות הבסיסי של החברה אלא בכתב שירות "פרימיום" "פלטינום" אשר אחד מהם ניתן, כעניין שבשגרה, למבוטחי החברה בביטוח רכב מקיף. בעבור שירות זה גובה החברה תשלום בסך 80 ש"ח כאשר מקבל השירות הוא גבר, בעוד שנשים המזמינות שירות זה זוכות בו בחינם. על רקע האמור, הגיש התובע, רונן מירב, בקשה לאישור תביעה ייצוגית בטענה שהפרקטיקה המדוברת מהווה הפרה של הוראת סעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים ושירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים. עוד נטען כי מדיניות זו מהווה פגיעה בכבוד האדם, וכי מדובר בתנאי מקפח בחוזה אחיד. בין לבין, יש לציין, הגיעה חברת הביטוח להסכמה עם נותני שירותי הדרך כי שירות החלפת הגלגל יינתן בחינם עבור כלל המבוטחים, יהא מינם אשר יהיה, ונוסח כתב שירות הפרימיום שונה בהתאם.

באוגוסט 2016 קיבל בית המשפט המחוזי מרכז את הבקשה, וקבע כי יצירת הבדל במתן השירות של החלפת גלגל בין נשים לבין גברים אינה אבחנה מותרת אלא הפליה, שכן מדובר בתפיסה פטרונית המתבססת על הנחות מופרכות ומספר רב של סטראוטיפים ודעות קדומות ביחס לנשים, ואשר מרעה את מצבן של נשים ומנציחה סטראוטיפים פוגעניים ביחס ליכולותיהן. עילת התביעה בגינה אושר ניהול התובענה כייצוגית היא הפרה של חוק איסור ההפליה בלבד.

לקבלת עדכוני חדשות, פסיקה וחקיקה ישירות למייל, לחץ כאן

בשבוע שעבר (ה', 23.8) פסק בית המשפט בתביעה הייצוגית לגופה. השופט עופר גרוסקופף, שבינתיים מונה לבית המשפט העליון, קבע כי מאותם נימוקים שפורטו בהחלטת האישור, חוק איסור הפליה חל על שירות החלפת גלגל שמעניקה החברה בשל היותו "שירות ציבורי" כהגדרתו בחוק. מכאן, שפרקטיקה המתנה את סיפוק המוצר בהתאם למין של הלקוח, מקימה חזקה כי החברה נקטה בהפליה אסורה ויש להעביר אליה את הנטל להוכיח כי לא מדובר בהפליה אלא ב"הבחנה מותרת". בעניין זה הזכיר השופט גרוסקופף כי ההבדל בין הפליה אסורה לבין הבחנה מותרת נבחן לפי "רלוונטיות השוני" – אם השונות בין אנשים שונים היא רלוונטית בנסיבות העניין.

באופן קונקרטי קובע חוק איסור ההפליה כי אם קיים שוני רלוונטי המתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר או השירות הציבורי, הרי שלא יראו בכך כהפליה אסורה. עם זאת, סבר השופט כי החברה לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח שאכן מדובר בהבחנה מותרת. לדבריו, כאשר מדובר על תמחור דיפרנציאלי של הפוליסה העושה שימוש בקריטריון מין המבוטח בהתאם לניתוחים סטטיסטיים, יתכן שניתן להכשיר שימוש כזה. עם זאת, לטיעון זה אין כל רלוונטיות בהקשר בו הקביעה הדיפרנציאלית של התשלום הנגבה ממבוטח בגין קריאת שירות (דמי ההשתתפות) אינו תוצאה של שיקולים האופייניים לשוק הביטוח, אלא חלק ממדיניות שיווק הפועלת באופן הנוגד את השיקולים הכלכליים והאקטואריים לפיהם פועל שוק הביטוח במקרה הרגיל.

עוד הוסיף השופט כי גם בהנחה שהוכח "שינוי פיזיולוגי שאינו שנוי עוד במחלוקת" כטענת החברה, הרי שאין בכך כדי להצדיק את הפרקטיקה בה נהגה. זאת, שכן על מנת שהבחנה בין גברים לבין נשים תהיה מותרת לא די בעצם קיומו של הבדל סטטיסטי בין המינים, אלא נדרש שהבדל זה יהיה רלוונטי לשירות בו מדובר, או בלשון החוק: "מתחייב מאופיו או ממהותו של המוצר, השירות הציבורי או המקום הציבורי". במקרה זה, הפרקטיקה בה נהגה החברה של מתן פטור לנשים מתשלום עבור שירותי החלפת גלגל – לא הוצדקה על ידה בשיקולים אקטואריים וכלכליים המאפיינים את ענף הביטוח, אלא בכך שהמדובר ב"גימיק שיווקי", אשר בינו לבין אופיו ומהותו הייחודיים של המוצר הביטוחי אין דבר וחצי דבר.

עם זאת, לדברי השופט, מבצעי שיווק המופנים כלפי בני אחד מהמינים אינם מהווים הצדקה מספקת להבחנה בתנאים בהם מוצע מוצר או שירות ציבורי לגברים מזה ולנשים מזה. על כן, לא ניתן להצדיק אפילו תמחור דיפרנציאלי של מוצר או שירות, שלא לדבר על תנאי התקשרות דיפרנציאליים, בטענה כי קיימת לכך הצדקה מבחינה שיווקית. אחרת, לדעת השופט, ניתן יהיה למכור בישראל במחיר שונה ובתנאים שונים מוצרים ושירותים ציבוריים לנשים ולגברים ולהצדיק זאת בחוות דעת על הבדלים סטטיסטיים בין המינים. כך, למשל, ניתן יהיה לשווק בירה במחיר זול יותר לציבור הנשים בחסות חוות דעת המוכיחה כי נטייתן לצרוך בירה נמוכה יותר ותחבורה ציבורית במחיר נמוך יותר לציבור הגברים בחסות חוות דעת המלמדת כי העדפתם לנסוע ברכבים פרטיים חזקה יותר. "בכך יקיץ הקץ על השאיפה להביא לשוויון בין המינים", כתב השופט.

ביטוי לתפיסה אנכרוניסטית באשר לתפקידי המינים

לצד האמור הבהיר השופט כי הדין הישראלי אינו אוסר על שיווק המתמקד במגזר מסוים, ובכלל זה שיווק המתמקד בציבור הנשי או בציבור הגברי, אולם הדבר אינו יכול להכשיר הפרה של האיסור על הפליה במכירת מוצרים ושירותים ציבוריים. לפיכך, החברה רשאית לצאת במסע פרסום בו היא מבליטה את הערך המוסף שהיא מקנה ללקוחותיה, אך היא אינה רשאית לקבוע תנאי ביטוח שונים לגברים ולנשים רק על מנת לחדד ולהדגיש על דרך של הפליה המשמשת כ"גימיק שיווקי" את הערך המוסף האמור.

עוד דחה השופט את טענת החברה לפיה מדובר ב"העדפה מתקנת" לציבור הנשים. לדבריו, העדפה מתקנת היא תוצר של ההכרה כי עקרון השוויון הפורמאלי נכשל לעיתים בהשגת שוויון הלכה למעשה. על כן, כאשר עולה טענה של העדפה מתקנת יש לבחון לגופו של עניין האם הלכה למעשה מדובר בפרקטיקה שמקדמת שוויון מהותי או שמא עסקינן בהפליה אסורה. במקרה זה, החברה חזרה במספר מקומות בטיעוניה כי המדיניות שנקטה נבעה מטעמים עסקיים-שיווקיים ולא משיקולי העדפה מתקנת, וכי נשים מייחסות ערך רב לשירות זה והוא אף נחוץ להן בעוד עבור גברים הוא סוג של מותרות - ביטוי לתפיסה אנכרוניסטית באשר לתפקידי המינים. עוד הוסיף כי גם אם ניתן לייחס לחברה כוונה טובה, משמעותה הלכה למעשה היא הדרה של נשים מביצוע פעולת החלפת גלגל, בניגוד להעדפה מתקנת אשר נועדה לקדם נשים להשתתף בפרקטיקה הנדונה. "התאמת כלי העבודה להחלפת גלגל או הנגשת מידע בנושא החלפת גלגל היו מקדמים מדיניות של העדפה מתקנת בכך שהיו מאפשרים לנשים לקחת חלק", כתב השופט. "לעומת זאת, הפרקטיקה בה נקטה הנתבעת בוודאי שאינה מגשימה את ההצדקות שבסיס רעיון ההעדפה המתקנת".

לבסוף, פנה השופט להעריך על דרך האומדנה את הפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם בשל הפרקטיקה המפלה בה נהגה החברה. לשיטתו, בעניין זה יש להביא בחשבון שלושה שיקולים מרכזיים: עוצמת הפגיעה בעקרון השוויון, היקף הפרקטיקה המפלה ושיקולי אשם. לדבריו, הפגיעה בעקרון השוויון במקרה זה היא בעיקר במישור החברתי, ולמרות שאין היא ברמת החומרה הגבוהה ביותר היא בעלת עוצמה משמעותית שלא ניתן להתעלם ממנה. אשר להיקף הפרקטיקה המפלה, סבר השופט כי מדובר בהפליה המתייחסת לאחד מתנאיה של פוליסת ביטוח, אותה שיווקה אחת מחברות הביטוח הגדולות בישראל. כלומר, מבחינת התדירות מדובר בפרקטיקה נפוצה מאד. לעומת זאת מבחינת התהודה הרי שאין להניח כי הפרקטיקה, המתייחסת להסדר שולי יחסית בהסדר נלווה לפוליסת הביטוח, זכתה לתהודה רבה עובר להגשת התובענה, הגם שניתן לה פרסום מסוים באמצעי התקשורת עוד קודם.

פיצוי של שקל אחד בגין כל חוזה ביטוח שנערך בתקופה הרלוונטית

בשאלה אם הפרקטיקה המפלה ננקטה מחמת טעות או בכוונת מכוון, סבר השופט כי מדובר בהפליה שנעשתה אומנם במודע ובכוונה, אך להתרשמותו שלא מתוך כוונה לגרום לפגיעה או לנזק למאן דהוא או לאינטרס החברתי. "רצונה של הנתבעת היה לשווק את מוצריה", כתב השופט, "והיא לא נתנה דעתה על כך שה"גימיק השיווקי" בו היא עושה שימוש מהווה מדיניות מפלה, הנושאת מסרים סטראוטיפיים פוגעניים". עוד סבר כי יש לזקוף לזכותה את פעולתה לשינוי התניה המפלה בסמוך למועד הגשת התובענה ומנגד את העובדה שהיא לא שעתה לפניה המוקדמת שנעשתה אליה, ובחרה לנהל את ההליך עד תומו.

על יסוד כל האמור, קבע השופט כי הפיצוי הנאות בו יש לחייב את החברה הוא בסך 1 מיליון שקלים, המייצגים בקירוב פיצוי של שקל אחד בגין כל חוזה ביטוח שנערך בתקופה הרלוונטית. פיצוי זה, וכן הפיצוי בגין הנזק הממוני בסך 100 אלף שקל, יועברו לקרן לניהול וחלוקת כספים שהוקמה לפי חוק תובענות ייצוגיות, ואשר תייעד את הכספים לשימושים המקדמים שוויון מגדרי בישראל והעצמת נשים.

אשר לגמול ולשכר הטרחה, קבע השופט כי בשים לב לכך שההליך נוהל עד תומו, ולסכום שנפסק בו לטובת הציבור, יש להעמיד את שכר הטרחה שישולם לבאת הכוח המייצגת על 300 אלף שקל בתוספת מע"מ ואת הגמול למבקש על 100 אלף שקל. המבקש יוצג בהליך ע"י עו"ד עדנה מירב. חברת איי.די.איי יוצגה ע"י עו"ד דני כביר ועו"ד רוית קורן.

 

ת"צ 8214-05-14

 

הרשמה לניוזלטר
באפשרותכם להירשם לניוזלטר תקדין ולהתעדכן באופן יומי בחדשות המשפטיות החמות ביותר, בתקצירי פסקי הדין החשובים ביותר שניתנו לאחרונה, בעידכוני החקיקה ובעוד מידע חשוב. כל שעליכם לעשות הוא להקליד את כתובת הדוא"ל שלכם ותקבלו את הניוזלטר לתיבת הדואר שלכם.
הרשם עכשיו
תקדין
/HashavimCmsFiles/images/banners/banner-commit2022.jpg
17 | S:217
קומיט וכל טופס במתנה