עקרונות העל של צדק, שוויון והגינות, מאפשרים לסטות מההסדר לפיו איזון המשאבים ייעשה בדרך של איזון שווה, בנסיבות בהן הוא יגרום לאי צדק מובהק. האיש ניהל רומנים ונמלט מהארץ, תוך שהוא מותיר את האישה ושלושת ילדיהם המשותפים לאנחות. בכך יש כדי להצדיק שחלוקת התמורה בדירת המגורים לא תהא בחלקים שווים
השאלה המשפטית המתעורר בהליך הינה האם ניתן לעשות שימוש בהוראת סע' 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ולקבוע איזון שאינו שוויוני בנכס מקרקעין משותף של הצדדים. האישה מבקשת לערוך איזון לא שווה בדירת המגורים של הצדדים כך שהיא תקבל % 70 מהזכויות ואילו האיש יקבל % 30. הצדדים נישאו בשנת 2006, ולהם שלושה ילדים משותפים. במהלך שנת 2021 גילתה האישה כי האיש מנהל מערכת יחסים אינטימית עם גבר, כשבשלב מאוחר יותר התברר לה כי הוא ניהל במהלך חייהם המשותפים יחסים מזדמנים עם גברים נוספים. האב צמצם את זמני השהות עם ילדיהם הקטינים, בחודש אוגוסט 2024 עזב את הארץ, ובהמשך, ניתק את הקשר עם בית המשפט, ובחר שלא להגיש תגובתו. האישה טוענת כי האיש הפסיק לשלם את המשכנתא הרובצת על דירת המגורים ויצר חוב פיגורים אשר היא נאלצה לשלם ביחד עם חובות נוספים אשר רבצו על הנכס.
כב' השופט י' אלטרזון פסק כי סע' 8 לחוק מאפשר לבית המשפט, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, לחרוג מאופן האיזון הקבוע בסעיף 5(א)לחוק, ולקבוע איזון בשיעור שאינו מֶחֱצָה עַל מֶחֱצָה, במקרים חריגים, כדי להביא לאיזון ראוי וצודק. הסמכויות הרחבות שהוענקו לבית המשפט בסעיף 8 לחוק, שאובות מכוחן של עקרונות העל של צדק, שוויון והגינות, והן מהוות כלי רב עוצמה המאפשר לסטות מההסדר הבסיסי בסעיף 5 - לפיו איזון המשאבים ייעשה בדרך של איזון שווה. סעיף 8 נועד להסדיר מקרים מיוחדים שבהם תוצאת המתכונת הסטנדרטית- איזון המשאבים הקלאסי, לא תביא לתוצאה צודקת והוגנת. אין ספק כי התנהלותו או "העלמותו" של האיש גורמת לאישה נזק רב. דמי המזונות אינם משולמים, זמני השהות אינם מתקיימים עוד מחודש מאי 2024, והיא נאלצת מאז להתמודד עם גידול שלושת הקטינים לבדה.
נוכח האמור, נקבע כי איזון משאבים בין הצדדים "בדרך המלך" של מחצה על מחצה תגרום לאי צדק מובהק כלפיי האישה שנותרה להתמודד עם המציאות המורכבת שכפה עליה האיש. מדובר בנסיבות חריגות במיוחד אשר מאפשרות לבית המשפט להפעיל את סמכותו בהתאם להוראת סע' 8 (2) לחוק גם כלפי זכויותיו הקנייניות של המשיב בדירת המדורים משותפת באופן שבו ניתן לכרסם במידה מסויימת בזכויותיו. התנהלות האיש מקוממת, מכעיסה, חסרת תום לב משווע ומזלזלת באופן בוטה וקיצוני, תוך התעלמות מוחלטת מהנזק האדיר אשר הוא גורם לאישה ולילדיו הקטינים, נזק כלכלי כבד ובעיקר נזק נפשי עצום כתוצאה מנטישתו הפיתאומית. האיש למעשה נטש את ילדיו, והאישה היא זו אשר נושאת בנטל גידול הקטינים לבדה. המלטות האיש מן הארץ כשהוא מותיר את האישה ושלושת ילדיהם המשותפים לאנחות, מצדיקה שחלוקת התמורה בדירת המגורים לא תהא בחלקים שווים בין הצדדים אולם תהא שוויונית מטעמי צדק חלוקתי.
לסיכום, האישה תקבל % 60 מהתמורה ממכירת דירת המגורים ואילו האיש יקבל % 40 מהתמורה.
המבקשת יוצגה ע"י: עו"ד חגית ברינקר; המשיב יוצג ע"י: לא צוין
